פרק א'
היה זה ערב שקט וקיצי ברחוב מלבורק. אלבוס בן ה11 הלך ברחוב, אשר פנס בודד האיר אותו.
"היי, אתה!" נשמע קול בהמשך הרחוב. אלבוס מיהר צעדיו לכיוון השני, כיוון שקול זה היה מוכר לו, היה זה קולו של הילד המוגל מבית מספר 13. אלבוס לא רצה להיתקל בו שוב, אחרי התקרית הלא נעימה אשר קרתה בחמישי האחרון.
***
אלבוס בדיוק התאמן בפינת הרחוב על קסם אשר אביו לימד אותו. הילד, הנרי, עבר ליד אלבוס וראה את כוס הזכוכית שהייתה לפני שניות ספורות בידו של אלבוס, מרחפת באויר. הנרי קרא בקול. אלבוס מיהר להוריד את הכוס, אך הנרי שם לב.
***
ולכן, אלבוס רץ לכיוון ביתו במהירות שיא. הוא ידע שבביתו מחכה לו עוזרת הבית המוגלקית, אך העדיף אותה על פני הנרי. העוזרת החשיבה את אלבוס לילד בריון ומוזר, אך הוא העדיף להיחשב בריון מאשר קוסם. הוריו סיפרו לו מגיל צעיר על כך שהוא קוסם וכאלה, אך הוא עדיין לא הצליח להאמין. בקרוב, כאשר הוריו יחזרו מביקורם אצל שר הקסמים, הם יצאו למסע קניות של הדברים הנחוצים לו בהוגוורטס, בית הספר לקוסמות. אלבוס עלה לחדרו, סגר את הדלת, ופתאום שמע לחשוש מוזר מהסלון. בהתחלה הוא חשב שהמנקה משתמשת בדבר הזה שנקרא שואבן אבקנים או משהו בסגנון, אבל אז הוא קלט שהלחשוש לא מגיע מהסלון, אלא מחלון חדרו. אלבוס החויר. בשמיים אלבוס ראה במרחק רק ציפור. אך זוהי לא הייתה ציפור. בחדרו של אלבוס נחת פגסוס לבן. אלבוס לא ידע למה הוא עושה זאת, אך התלבש, השאיר פתק להוריו שכבר חוזר, והתיישב על גבו של הסוס. הוא המריא באותו רגע, ועלה לשמיים. אלבוס לא האמין למראה עיניו. רחוב מלבורק המוזנח נראה פתאום הרבה יותר יפה, מהשמים.
הוא הרגיש על פניו את הרוח הנעימה של הערב החמים, והיה קצת מטושטש. הוא חשב לתפוס תנומה קצרה, רק עד שהסוס יתעייף ויחזיר אותו לביתו. אלבוס נרדם על גבו של הסוס, ובינתיים הסוס המשיך להתרחק, ולהתרחק....
|