מילים , הבטחות , צעקות , לחישות .
הרסת אותי .
האמנתי לך .
חשבתי שהפעם , אולי הפעם הזאת , זה יהיה שונה . אולי בפעם הזאת , זה סופסוף יצליח בנינו .
וזה לא . פשוט חזרנו על אותו מסלול . רקדנו את אותו הריקוד .
אותן המילים , אותן ההבטחות , אותם החיבוקים .
השוני היחיד , זה שהפעם הזאת התחילה עם קצת יותר תקווה . קצת יותר אמון .
הרי אם חזרת הפעם , אולי זה כי הבנת שעשית טעות שעזבת . אולי הפעם הזאת תישאר .
אבל לא נשארת . כי אני עזבתי .
אני מתחרטת ? אולי . אני לא יודעת .
זה בטח רק הגעגוע . וגעגוע לא אומר דבר . זה פשוט חלק מלהתגבר עלייך , נכון ?
אני מניחה שבכל מקרה זה לא היה עובד בנינו .
למרות שאני רוצה להאמין שכן .
אני פשוט רוצה לחזור אלייך בחזרה אבל אני יודעת שזה יהיה טעות .
תנסה לחזור שוב . בבקשה . תעשה את זה ותוכיח לי שאתה באמת רוצה . שאני לא סתם . תחזור שוב ואני לא עוזבת . אני מבטיחה .
שנינו יודעים שלהבטחות שלי יש יותר משמעות מההבטחות שלך .
|