היי אנשנושים! בתקווה שהולכים לאשר לי את הפיקצר..
יש לי כמה דברים לומר..
זו הפעם הראשונה שאני מנסה לכתוב עם מחסום כתיבה, אנא אל תהיו קשים.
הדבר השני הוא שניסיתי לעשות משהו חדש ומהפכני, וכן גם אותי בהתחלה קצת הגעיל סנייפ והארי ביחד..
(לכן ניסיתי לכתוב עליהם..)
זה פאנפיק סלאש.. (מערכת יחסים הומסקסואלית) והדירוג הוא R (יש רמיזות על מין, ודיבורים על מין..)
ניסיתי לעשות את זה עדין, מקווה שעבד..
תהנו..
אה.. כמעט שכחתי...
אני לא הבן אדם המדהים שכתב את הארי פוטר או המציא את העולם הקסום הזה, ואני לא מתכוון להרוויח אפילו אגורה מהפרסום של פיקצר זה..
(יאי, לא שכחתי לכתוב את זה..)
**********
"אז.. פוטר, לא הספיק לך להרוס רק *לי* את השיעור? מי המורה המסכן שנאלץ להתמודד עם פראותך וחוסר חינוכך הנראים למשמעי?" התגרה סנייפ בהארי הצעיר, נחוש להביא אותו לנקודת המשבר במהירות הגבוהה ביותר. הארי, לעומתו, ניסה רק להרגיע את עצביו המתוחים. סנייפ הוציא אותו משלוותו בכל פעם, לא שהייתה לו הרבה מלכתחילה.
"תענה לי! ילד נאלח שכמותך! אם גררו אותי לכאן בגלל מעשיך השטותיים והירודים, חובתך היא לפחות לענות לי בזמן שאני מנסה לקיים שיח!" אמר סנייפ בשעשוע גובר, משחק עם הארי כחתול ועכבר, מנסה להוציא את הארי מהמחילה הבטוחה שלו.
הארי הצעיר – ונכון לעכשיו – סובל מחריקות שיניים בלתי נלאות שייגרמו לו בבירור לבעיות שיניים בזקנתו. "פרופסור פליטיק שלח אותי לכאן בגלל שדיברתי-" "אה! דיברת עם מיס גריינג'ר ומיסטר וויזלי... אם אינני טועה, חברותכם היא יותר מסתם חברות אפלטונית, לא?" בגיחוך מרושע וסוטה בעליל, הביט סנייפ בהארי שבבירור לא היה מוכן לשאלה כזאת מצד המורה השנוא עליו.
"שאלתי אותך שאלה, תענה לי עליה!" ציווה סנייפ. במבט כועס סינן הארי אל עבר סנייפ "החברות שלנו היא *אפלטונית*, או איך שאתה לא רוצה לקרוא לזה. אנחנו לא הזדיינו ביחד, הם החברים הכי טובים שלי, אני לא אוהב אותם בצורה כזאת, אוקי? אתה מרוצה, סנייפ?"
סנייפ רכן אל מעבר לשולחנו ואמר: "אדוני הפרופסור סנייפ." "מה?" בלבולו של הארי נראה על פניו. "אתה תקרא לי אדוני הפרופסור סנייפ, לא סנייפ. מובן?" כן.. סניי- אדוני הפרופסור סנייפ." כעסו של הארי נראה על פניו והיה ברור שסנייפ מרוצה מזה. כמו חתול שקיבל את השמנת שלו.
לאחר כמה שעות קרצוף שנראו בשביל הארי כדקות ובשביל סנייפ כנצח של בירוקרטיה משעממת להחריד. סנייפ התחיל לדבר עוד פעם אל הארי. "מהשיח הקודם והמעניין שלנו, קיבלתי את הרושם שאתה בטול, האם טעיתי?" הארי התחיל להאדים.
גיחוכו של סנייפ נשמע כמו רעם ביום בהיר. "אז סבורני שהצדק איתי." הארי ידע שאין טעם לענות לו לכן שתק והמשיך לקרצף.
"אתה יודע, כשתשבור את בתוליך, יש משחק מקדים מאוד נחמד, שאני *בטוח* שתהנה ממנו.." הארי לא היה בטוח שהוא צריך לענות לזה אבל הוא ניסה. "כן? איזה משחק?" חיוכו של סנייפ, שנראה שלא יכול לגדול עוד יותר, גדל עוד ועוד.
"זה משחק תפקידים מקדים, קטן ונחמד." סנייפ קם מכסאו ועבר את השולחן. "אתה ובן זוגך מעמידים פנים, שאתם בריתוק במרתף השיקויים." סנייפ התקרב יותר ויותר אל הארי הקשה תפיסה. "אחד מכם, הוא המורה המרתק הגדול והרע, והשני הוא התלמיד החמוד והקטן." סנייפ המשיך להתקרב עד שכמעט נגע בהארי. "שניהם מפלרטטים אחד עם השני ומשחקים את המשחק המקדים." סנייפ התחיל להעביר את ידו על גבי הבטן של הארי. מוריד את ידו יותר ויותר מטה. בעוד שעיניו של הארי נפערות בהבנת משמעות דבריו של סנייפ, אך הוא קפא במקומו. "כמובן שאחרי ששיחקו ככה, הגיע הזמן לחדירה, הנקראת יחסי מין, שבו במורה לשיקויים ישלוט שתלמיד הקטן, הרכרוכי והסקסי, שיושב מולו. ויעשה אותו עד שיצרח מעונג." עיניו של סנייפ הבזיקו לעבר הארי הקפוא והלחוץ.
"או שזה יקרה בין מורה לתלמיד אמיתיים." ידו הגיע אל עבר מפשעתו של הארי, מעסה בעדינות את האיבר המזדקר. לאט לאט הוריד את גלימתו שלו, את מכנסיו ותחתוניו, והוריד גם להארי עצמו, שעדיין היה קפוא. "אז.. פוטר.. אנחנו עומדים ליהנות הלילה.."
בגיחוך קל הצמיד את גופו אל גופו של שחור השיער. מלקק ונוגס בכל פיסת עור חשופה. חודר אל תוך הארי וגורם לו לצרוח. כשגמר לעשות את מעלליו בהארי הצעיר, לחש באוזנו "מזל טוב על איבוד הבתולין." תוך שנגס באוזנו. מותיר את הארי לבדו. אל עבר המחשבות הרבות על נטייתו המינית ועל סנייפ עצמו. שהדעות על שני הדברים, שקודם היו ברורים מאליהם, התחילו להינטל בספק.
**********
מקווה שנהניתם, מי שיש לו הצעות לשיפור הפיקצר, אני אשמח לשמוע..
עוד פעם, אל תקטלו אותי..
אני במשבר כתיבה רציני..
אני מכריח את עצמי לכתוב כל יום, וזה מה שיצא היום..
ביי..
ושתהיה לכם קריאה נעימה של הפאנפיקים הבאים..
|