היי,זו אני אלנה

היום היה לנו את שיעור התעופה הראשון. הוא היה די כייפי, אני לא כל כך מוכשרת בזה אבל זה מקצוע די מהנה. המורה הייתה נחמדה וכמובן שהחברים גם היו.

אחרי השיעור אכלנו ארוחת צהריים והיה ממש טעים. התחלנו גם לתכנן כבר את התחפושת שלנו. לאחר מכן הלכתי לספרייה וקראתי. קראתי כל כך הרבה עד שכאבו לי העיניים אז הלכתי לאכול ארוחת ערב. בארוחה פרופסור מקונגל הכריזה שהשנה באופן חד פעמי, תיפתח תחרות תעופה בין הבתים. ההשתתפות היא בין תלמידי השנה הראשונה עד הרביעית. במקצה השני תהיה תחרות בין תלמידי השנים הבוגרות. אחרי הארוחה שהייתה ממש טעימה הלכנו לחדר המועדון ושוב ראיתי אותו. את הילד המוזר הזה שנראה כמוני. עקבתי אחריו וזה היה נראה כאילו הוא בורח ממני. רצתי מאוחריו עד שהוא נעלם אז פשוט הלכתי לחדר המועדון והלכתי לישון.

למחרת היה יום די רגיל, היו שיעורים מעניינים, התחפושות שלנו התחילו לקבל צורה ובנוסף, מלאני ואלבוס(עם הכישרון של אבא שלו) החליטו להירשם לתחרות התעופה.

בארוחת הערב הגישו עוף, הוא לא היה טעים במיוחד אבל אכלתי אותו כי זה מה שהיה לאכול. היה לי כאב בטן נוראי כל הערב. בנוסף בדרך חזרה מהארוחה שוב ראיתי את הילד הזה והפעם רצתי מהר ותפסתי לו את היד,היא הרגישה כמו אוויר. " מה אתה, מי אתה?" אמרתי לו בסקרנות. " אני- אני חייב ללכת." הוא אמר ואז הוא זרק לי מין כדור(כמו תרופה) ליד ונעלם.

חזרתי לחדר המועדון ואני והבנות ניסינו להבין מה זה הכדור הזה. הכאב בטן שלי ממש גבר ואז שאלתי את ג'יימס (אח של אלבוס) אם הוא יודע מה זה הכדור הזה. "בטח, זה כדור נגד כאבי בטן, הוא מאוד נדיר אבל אם את תקחי אותו לא יהיה לך כאבי בטן במשך שנתיים." הוא אמר. "וואלה, מעניין למה הילד הזה הביא לי אותו." אמרתי והלכתי לשירותים כדי לקחת אותו. אני לא כל כך יודעת לבלוע כדורים אז זה היה קצת קשה אבל בסופו של דבר הצלחתי. כמובן שמיד כאב הבטן שהיה לי, פסק ואני, הלכתי לישון.

הפרק הקודם