הורים לא מנוסים

שלומות לכל קוראי הפאנפיק!

מתחיל להתחמםםםםםםםםםםםםם!

תודה לliorhalevi שנתנה לי שם לפאנפיק החדש!

אני אעלה אותו ברגע שאסיים עם זה...

תהנו מהפרק ושיהיה לכם אחלה שבוע

"הארי, תביא טיטול ומהר"! ביקש דראקו שקפא באמצע הסלון מחזיק בכריס שהריח כמו תינוק שהרבה זמן לא החליפו לא טיטול (דמיינו בעצמכם)

הארי פתח את המזוודה של דראקו ושלף החוצה טיטול בעוד שאר הדברים נשפכים החוצה על הרצפה.

הם נאבקו בו די הרבה זמן. שניהם אדומים מחוסר נשימה הם עמדו מעל כריס וניסו להבין איך להחליף לו. הארי תפס את רגליו של כריס והרים אותם למעלה בעוד דראקו ניסה לנגב לו.

"ווואההה" ילל הארי "תסיים את זה כבר"

"איך אני אמור לדעת מה המקדימה ומה המאחורה של הדבר הזה"? שאל דראקו בחוסר אונים ונופף בטיטול

"המדבקות מקדימה אולי" הציע הארי, ודראקו הפך את הטיטול. הוא תחב אותו מתחת לגופו של כריס ונאבק בגופו המשתולל של התינוק הצווחן.

"למה זה לא נדבק"? שאל דראקו בלחץ

"אולי תפתח את המדבקות"... יעץ הארי בחכמה

"אה" מלמל דראקו והסיר את הניר שעל המדבקות.

"באנה, זה מסריח" התלונן הארי כששניהם ירדו במדרגות אל חצר המלון, לפחים הציבוריים והחזיקו את השקית הריחנית רחוק ככל שיכלו מגופם

"אני מעריך עכשיו אפילו יותר את הרמיוני וג'יני שעושות את זה כל הזמן" שיתף דראקו וזרק את השקית לצפרדע הגדולה שבחצר.

"וואו זה הולך להיות חג מולג אומלל במיוחד" ניבא דראקו שחורות כשנכנסו שוב לחדרם שבמלון אבל הארי ידע, שאם הם הולכים להשאר פה לבד בחג, הוא ישתדל שזה יהיה חג מולד בילתי נשכח עבור שניהם.

"זה משהו כימי" אמר הארי בהתפעלות ורירח שוב את ידיו "שטפתי את הידיים כבר חמש פעמים והריח עדין לא יוצא"! בסופו של דבר הוא פשוט נכנס להתקלח.

דראקו חשב שהוא עומד להתעלף כשהארי יצא מהאמבטיה. הוא היה לבוש באלגנטיות, כראוי לחג המולד. חולצה לבנה שכופתרה עד האמצע הלמה את גופו השזוף והשחום ומכנס אלגנטי שחור השלים את המראה ההורס. עיניו הירוקות נצצו כשקלט את מבטו של דראקו סוקר אותו בהתפעלות

"א..אני.." גימגם דראקו ועיניו לא סרו מגופו של הארי

"עזוב את זה.. בא נרד לאכול אני גווע" אמר הארי וצחק כשקירקור עז בקע מבטנו. דראקו השכיב את כריס לישון והם ירדו לחדר האוכל.

"אדון מאלפוי, אדון פוטר" קרא קול מאחוריהם כשהם נכנסו אל הלובי המקושט. עובד המלון בחליפה מכובדת התקרב אליהם

"חג שמח" ברך אותם העובד באדיבות "הבנו שגברת וויזלי וגברת גרינג'ר לא יתארחו כאן  בסופו של דבר"

"נכון" אימת דראקו את דבריו

"יש לנו כאן כמה אנשים שנתקעו בגלל השבתת ברכבות, יכול להיות שתסכימו לתת לזוג צעיר את החדר שלהן והם ישלמו לכם ברגע שיחזרו חזרה לעירם"? שאל העובד בתקווה

הארי ודראקו הנהנו באותו זמן ואז לחצו את ידו של העובד, ברכו בחג שמח והלכו לאכול.

הסעודה היתה מצויינת והארי ודראקו התחילו להרגיש מנומנמים מאוד. הם שתו כוס בירה אחרונה ועלו לחדרם

הארי חשב שהלב שלו הולך לצאת מהמקום מרוב התרגשות כשראה את מה שראה כשנכנס בפעם הראשונה לחדר השינה שלהם.

דראקו ידע שהוא לא יוכל לעמוד בזה. הוא ידע שהוא לא חזק מספיק בשביל לעצור את עצמו.

היתה להם מיטה זוגית!

"למה לעזאזל שמו לנו מיטה זוגית"? שאל דראקו.  הארי שירבב את שפתיו כלא יודע. הוא לא רצה להראות לדראקו כמה הוא מרוגש מזה.

"עכשיו אנ מצטער שנתנו להם את החדר של הרימיוני וג'יני" אמר דראקו בעיפות והתישב על קצה המיטה.

"היי דראק" אמר הארי והתישב לידו "ממה אתה בלחץ"?

אבל דראקו לא יכל לומר לו. הוא לא יכל לומר לו שגם עכשיו כשהוא רק יושב לידו הלב שלו קופץ בהתרגשות. הוא לא יכל לומר לו שנדרשת לו כל השליטה עצמית שלו כדי לא להתנפל עליו ולנשק אותו. הוא לא יכל לומר לו את זה כי אסור להם להיות יחד!

"כלום" מלמל דראקו ונכנס להתקלח

הפרק הקודם		הפרק הבא