הדור הבא

הוגוורטס השתרע עד למלוא העין, מרהיב ביותר.

״וואו.״ פלטה קת׳רין, ואליס הנהנה בהסכמה.

״זה מטורף.״ אמר פרד, ולואיס הנהן, המום.

הם נכנסו בעקבות מקגונגל אל תוך בית הספר(לאחר שהדיונון הענק כמעט אכל תלמיד קטן ומפוחד ביותר הפסיקו עם מסורת הסירות), נדהמים.

הם הלכו לאט והגיעו לאולם הגדול, שכבר היה עמוס בתלמידים.

המצנפת החלה לשיר.

פרד שלח מבט אל עבר שולחן גריפינדור, שהיה מלא באופן מחריד ממש בוויזלים.

״שם אני אהיה.״ אמר בביטחון.

״אני אהיה בסלית׳רין, על בטוח.״ אמרה אליס בסרקטיות, מצליחה לסחוט חיוך מחבריה הלחוצים.

לואיס כסס את ציפורניו וקת׳רין פרמה את צמתה אט אט.

הם נראו מפוחדים לחלוטין.

״נו, באמת, מה כבר יכול לקרות?״ שאלה אליס בגלגול עיניים.

״תקשיבו, תראו אותנו! ההורים שלנו היו בגריפינדור! אנחנו בטוח-״ פרד נקטע על ידי אליס שבעטה בו בחוזקה.

״אאוץ׳, למה את בועטת בי?״ שאל, מעווה את פניו.

״אני לא בועטת בך.״ השיבה אליס בתמימות מזויפת.

״בכל מקרה, כמו שאמרתי, אין שום סיבה שלא נהיה בגריפינדור, כי ההורים שלנו גם-״ שוב בעטה בו אליס, הפעם ממש חזק.

״את מוכנה להפסיק כבר לבעוט בי?!״ שאל ברוגז.

״אני לא בועטת בך!״ אמרה.

״נניח. בכל מקרה, המשפחות שלנו היו בגריפינ-״ הפעם אליס גם תקעה בו מרפק וגם דרכה עליו בכבדות.

״מה לעזאזל את רוצה?!״ שאל בכעס פרד.

״אוי, פשוט תשתוק.״ אמרה לו אליס, מצרה את עיניה בכעס.

היא לא האמינה כמה הוויזלים טיפשים לפעמים.

הוא תקע בה מרפק, מעוצבן.

אליס פערה את עיניה הכחולות בזעם.

כעבור שנייה לואיס וקת׳רין השתדלו להפריד בין אליס לפרד, שהיה במצב ביש, שבו אליס יושבת עליו, שרביטה מכוון לגרונו.

״אל תתעסק איתי.״ אמרה לו אליס, וקמה בזלזול מופגן.

הוא הסתכל בה בזעם אך לא העז לעשות דבר מחשש ש׳הבלונדינית המטורפת הזאת תתנפל עליי שוב׳.

המיון החל.

״ווד, פליסיטי!״ ילדה חומת שיער רצה אל המצנפת.

רייבנקלו!

״האבל, מגי!״ ילדה קטנה עם שיער כחול לחלוטין למרבה הפלא, התקדמה בצעדים בוטחים.

גריפינדור!

״לוסטנט, פול!״ ילד רזה עם מבט חודר הידס לאורך החדר.

רייבנקלו!

״מירק, סטפן!״ ילד חסון עם עיניים חומות ממיסות הלך אל המצנפת בהתרברבות.

סלית׳רין!

וכך זה המשיך.

ואז...

״לונגבוטום, אליס!״

אליס הלכה לאורך החדר באדישות, תלתליה הזהובים מקפצים על גבה, ולחישות נשמעות.

לפני שמשכה את המצנפת מעל עיניה הספיקה לראות את אביה נותן לה קריצה קטנטנה משולחן המורים.

׳הממ... מעניין מאוד.׳ שמעה אליס קול בראשה.

״מה מעניין?״ שאלה אליס את הקול חסר הגוף.

׳יש בך לא מעט סלית׳ריניות, את שאפתנית וסרקסטית, עוקצנית וקרירה לעיתים.׳

״אז תשבצי אותי לסלית׳רין.״ אמרה אליס באדישות.

׳אבל יש בך גם מין המהות של גריפינדור. את אמיצה ונאמנה, ודי חברותית.׳

״אז תשבצי אותי לגריפינדור.״ אליס לא הבינה מה מהות הדיון המגוחך הזה.

׳לדעתי כדאי לשבץ אותך לבית של פשרה. את תהיי....׳

רייבנקלו!

אליס קמה בחיוך קטן והלכה לשולחן רייבנקלו, פרד שולח בה מבט מלגלג.

היא הזעיפה פנים לעברו, אך חיוך זעיר עלה על פניה כשנזכרה בו חסר אונים תחת שרביטה.

הוא ניחש במה נזכרה, והפעם היה זה תורו להזעיף את פניו.

פרנק שלח אליה חיוך מהוסס משולחן גריפינדור.

כעבור כמה מיונים(ביניהם לולה פיניגן, פולי ג׳ורדן, דניאל בראון, ג׳ני פרקינסון, רופ זאביני, ועוד ילדים של אנשים מוכרים.) נשמעה הקריאה:

״וויזלי, לואיס!״

כמובן שנשמעו לחשושים. לא רבים מאוד, אך למרות זאת. אביו לא היה כל כך מוכר בקרב האנשים.

הוא התיישב על הכיסא ברעד ומשך את המצנפת מעל עיניו.

׳שלום לך.׳ בירכה אותו המצנפת, ניסיון קלוש להפיג את המתח שלו.

״ש-ש-שלום.״ גימגם, רועד.

׳אל תדאג, אתה לא תתמיין לסלית׳רין. אבל לצערי, גם לגריפינדור לא.׳ אמרה המצנפת ולואיס הנהן.

הוקל לו כל כך שהוא לא בסלית׳רין, עד שלא שינה לו שהוא לא בגריפינדור.

נו טוב, כמעט לא.

׳אתה יכול להתמיין ל...׳

רייבנקלו!

לואיס נאנח בהקלה ורץ אל שולחן רייבנקלו.

אחותו, וויקטואר, חיבקה אותו בחוזקה, והוא התיישב ליד אליס, מחליף איתה חיוכים.

דומיניק, אחותו, שלחה לו חיוך חם משולחן גריפינדור.

או שזה היה לרוז, שיושבת קרוב אליו.

לא, כנראה שזה היה לו.

״יפה מאוד, הגעת לבית הכי טוב.״ שיבחה אותו בחיוך חברתו הטובה של אחותו, אדיסון.

הוא החזיר לה חיוך.

עוד אנשים התמיינו(הרבה מהם מוכרים.)

ואז שוב, עוד קריאה גורלית.

״וויזלי, פרד!״

הלחשושים חזרו, מוגברים באמת.

פרד פסע בנחת לעבר המצנפת, נהנה מהרעש וההמולה סביבו.

הוא התיישב בנוחות על הכיסא ומשך את המצנפת מעל עיניו.

׳הו, וואו.׳

״מה?״ שאל פרד בחוסר הבנה.

׳אתה ממש דומה לו.׳

״למי?״ שאל פרד בטמטום.

׳לפרד וויזלי. אפילו הקליטה שלכם דומה. לא משהו.׳

״מצנפת צוחקת עליי. זה לא משהו שרואים כל יום.״ העיר פרד בעוקצנות.

׳שקט, ג׳ינג׳י, אני מנסה לחשוב.׳

״מה יש לחשוב? תמייני אותי לגריפינדור!״

׳לא, נראה לי שאשלח אותך לסלית׳רין!׳

״מה?!״ הזדעזע פרד.

׳סתם צוחקת.׳

גריפינדור!

פרד גילגל את עיניו ורץ לשולחן גריפינדור.

כשהגיע לשם חיבקה אותו רוקסן.

״ידעתי שתגיע לפה, אלוף.״ פרעה את שיערו, ולילי והוגו הצטרפו לחגיגה.

״הגעת לבית הכי טוב שיש!״ צחקה לילי, והוגו הנהן בחיוך רחב.

ג׳יימס התקרב אליהם יחד עם טום.

״תן כיף, וויזל.״ לג׳יימס היה מנהג כזה, לכנות את פרד ״וויזל״.

״ידעתי שתתמיין לפה. פשוט ידעתי!״ טפחה על שכמו דומיניק.

בגדול, חצי שולחן התגודד סביב פרד וויזלי.

כלומר, המשפחה שלו.

מולי ולוסי חייכו אליו גם.

הן מוינו קודם לכן במשרד המנהלת.

ואז...

״מאלפוי, קת׳רינה!״

הפרק הקודם