המחלקה הקסומה

בשנתו ה6 של דראקו מאלפוי , במקום לחזור להוגוורטס הוא נשלח לקדוש מנגו , למחלקה מאוד מיוחדת .<br>**אזהרת טריגר , מסופר על בריאות הנפש**

כותב: danielblack
הגולש כתב 7 פאנפיקים.

פרק מספר 10 - צפיות: 4075

(5) 8 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: Nc17 - פאנדום: הארי פוטר וההפרעות שלי 3> - זאנר: דרמה , מתח , לא יודעת - שיפ: דראקו/ ? - פורסם ב: 07.10.2020 - עודכן: 05.02.2022

המלץ!

ID : 11603

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

דראקו יצא מהסלון בעקבות אדם לתחנת האחיות. שם דפק בחוזקה הדלת עד שנפתחה על ידי אוליבר, אח נוסף שדראקו עדיין לא הכיר.

"כמו שעון אני רואה" הוא אמר לאדם, מזיז את מבטו לדראקו.

"שלום, אני אוליבר" הוא אמר חיוך. "דראקו" הוא ענה בחזקה בקצרה.

"אלודי איתך?" שאל אוליבר, מרים את מבטו בחיפוש אחר השדונית "אדם הסתכל לטחור וצעק בחוזקה מיותרת " אלודי !!" כמה רגעים אחר כך הופיע אלודי מהחדר.

לאחר שנעמדה מאחורי דראקו פתח אוליבר את ארון החפצים האישיים והוציא את קוסאת הסיגריות, דראקו ראה לרגע את השרביט שלו וחשב לרגע מה היה קורה אם הוא היה לוקח את שרביטו, אולי היה יכול לברוח.

לאחר שכל אחד מהנערים לקח את הסיגריה שלו הם הלכו בשורה אחרי אוליבר לדלת קטנה שהובילה למרפסת עם סוגרים צבועים בכחול דהוי, לצד הקיר עמד ספסל עץ פשוט.

אדם ואלודי התיישבו כל אחד על הספסל וחיכו לאוליבר שידליק את הסיגריה שלהם, דראקו התיישב בצידו הרחוק של הספסל.

הם ישבו כל אחד בשלו ועישנו את הסיגריה שלהם לצלילי אוליבר מסביר לדראקו שזוהי המחלקה היחידה בבריטניה שנותנת למטופלים שלה לעשן, מכיוון שהם אינם מאמינים שמניעה של הדבר תורמת לתהליך הטיפול...

דראקו היה שקוע במחשבות. אלודי ישבה ועישנה בחיוך, כנראה שמצב רוחה השתנה. לפתע היא נעמדה על הספסל והחלה לשיר בקולי קולות.

"בתי בתי הטיפשה, דומה לעז ותמיד בוכה

בתי בתי הטיפשה דומה לע-" אך לפני שהספיקה לסיים את המשפט השתיק אותה אוליבר ומבט עצבני.
"תסיימו מהר! אלודי, לכי לכורסא אני אדבר איתך עוד רגע."

לאחר הסיגריה אוליבר הוביל את אדם ודראקו מחוץ לתחנת האחיות בזמן שאלודי נשארה לשיחת נזיפה.

"יש ריב לא מדובר בין אלודי ולבין בתי" אמר אדם, מוביל את דראקו לכורסאות בכניסה, שם ניצב חלון נוסף, עם סורגים כמובן.

"לבתי יש מנהג דיבלי לומר את הדברים הלא נכונים בזמן הלא נכון, אז אלודי שרה את השיר הזה בכל פעם שיוצאים לסיגריה ולאחר מכן מכחישה בפני בתי שהיא שרה את השיר ומאשרת לה שהיא לעולם לא תעשה דבר כזה".

דראקו גיחך, אלודי מתנהגת כמו סליתרין אמיתית.

לאחר כמה זמן ולאחר המקלחת שאליה חיכה דראקו דמן רב הודיעו האחים על כיבוי אורות ודראקו נכנס למיטתו, ואלודי למיטתה. הם שכבו בשקט לזמן מה

לא מודעים לעובדה ששניהם ערים.

"אני מצטער שקראת לך בלשון זכר" אמר לפתע דראקו, הוא לא הרגיש חלש בחשכה, הוא לא הרגיש שהוא צריך לשמור על מרחק מכל העולם.

לא היה מענה לזמן לא קצר, דראקו חשב שהיא בטח ישנה

"אני סולחת" אמרה אלודי והסתובבה במיטתה "לילה טוב דראקו"

"לילה טוב אלודי" ענה דראקו בשקט, זה הרגיש טוב, לא להיות רע וקר. זה הרגיש טוב לדעת שלפחות אדם אחד מאחל לו לילה טוב.

הוא הרגיש פחות לבד פתאום.

אני יודתע שנעלמתייייי

אבל הנה פרק נוסף ! 3> 3>

ת"ב?