פרק 10
לפני שאלבוס שם לב, רכבת האקספרס להוגורטס כבר לקחה אותו לביתו החדש במכתש גודריק. בקינגס קרוס הם נפרדו זה מזה. "אז... תשלחו ינשופים כן? אחרת אני אתאבד מרוב שיעמום!" אמר דודג'. "כמובן!" אמרו השאר. "היי, תוכלו אולי לבוא למכתש גודריק בקיץ? אמא שלחה לי ינשוף ואמרה להתרחק מכל האנשים האחרים." "אני לא יכול. אבא שלי אמר שהוא לוקח אותי לחופשה בצרפת! דודה שלי גרה שם." אמר קורק. "ואמא שלי מתחתנת באוסטריה, אתה יודע, היא שכרה את הרוח של מוצרט!" אמרה ליז "אני יכול לבוא!" אמר דודג'. "מעולה! אני אשאל את אמא ואשלח לך ינשוף." אמר אלבוס.
"אמא! אני בבית!" צעק אלבוס כשנכנס מבעד לדלת. "אל תצעק, חמודי! הרדמתי בדיוק עכשיו את אריאנה, ואני לא רוצה שתתעורר, זה עלול להעציב אותה, אם אתה מבין אותי." אלבוס עלה במדרגות לעבר חדרו של אברפורת'. "היי אב! איך עברה עליך שנה שלמה בלי ללמוד? בטח קסום, הא?" אמר וצחק מבדיחתו. "את האמת, קיבלתי צעקנים שקטים מהמורים שהורו לי מה לקרוא וללמוד." אמר אברפורת'. "הו! זה בטח מבאס!" אמר אלבוס. "לא זה לא! אם גם לך הייתה טיפת התחשבות, גם אתה היית נשאר! לפחות אני עזרתי לאימא!" התפרץ אברפורת'. סליחה! מה אתה כועס, אמא אמרה לי ללכת להוגוורטס והלכתי! וגם לך היה כדאי ללכת! היה הרבה יותר מועיל אם היית יודע לעשות קסמים כמו שצריך! נראה אותך מבצע לחש זימון!" "אני מסוגל לבצע לחש זימון!" אמר אברפורת'. "כן?" "כן! אציו!" אמר אברפורת. הנוצה זזה מעט מהמקום שלה. "כן! ממש פיצוץ!" אמר אלבוס "לך!" "בשמחה!" אלבוס צעד בכעס לחדרו. "אלבי? בתחולדה הנחמדה ממול שלחה לנו מכתב שאחיין שלה מגיע. נראה לי שקוראים לו גלרט גריבוולד או משהו כזה." אמרה אימו של אלבוס מבעד לפתח החדר. "אין לי מצב רוח. את אמרת לי לא להתחבר לאחרים פה! חוץ מזה, דודג' יבוא לפה." "רק תנסה! בתחולדה אמרה שהוא חכם יותר ממנה! והיא הסטוריונית! אז אולי יהיה לך חבר שיקשיב לכל הנאומים שלך!" אמרה קנדרה. "אמא!" אמר אלבוס "את אמרת תמיד שאת מקשיבה!" "מותק, אני מקשיבה, אבל אני לא מבינה כמעט כלום!" אמרה אימו את האמת לאמיתה. "טוב אני אפגוש אותו מחר, אני אשלח ינשוף לבתחולדה." אמר אלבוס רק כדי לרצות את אימו. "ו... אימא?" אמר אלבוס לפני שאמו תספיק ללכת. "כן, חמודי?" אמרה אימו. "מתי אבא משתחרר?" "חמודי...." "אבא השתגע ותלה את עצמו!" צעק אברפורת' מהחדר שלו. "אריאנה ישנה! אתה התנדבת להישאר ולעזור! לא להעיר אותה ולגרום לה להיכנס לאחד המצבים שלה!" אמרה אימו. "אבא... מת?" שאל אלבוס רק כדי לוודות, שכן אביו היה זה שתמך בו יותר מכל המשפחה. "אני מצטערת. קיבלנו ינשוף לפני חודשיים משר הקסמים." אמרה אימו בצער ונאנחה. "ולא אמרתם לי?" "אתה בעצמך אמרת...." "שאני רוצה להתרכז בלימודים, אבל אבא הוא זה שמימן לי את הלימודים, וגם הפך אותם למהנים! הוא קנה לי בכל שנה את הציוד, הוא קנה לי את המטאטא הראשון שלי, הוא קנה לי את מגדת!" אמר ודמעות עלו בעיניו. "אני מצטערת... באמת... הוא יה יקר גם לי ולכולנו..." אמרה אימו בגמגום. "דיברת איתו רק איזה חמש שעות בשבוע! שמעתי שאתם רוצים להתגרש! את לא אהבת אותו!" התפרץ אלבוס. "אלבוס... חמודי..." "לכי! לכי! אני רוצה להיות לבד!" אלבוס כבר כמעט צרח. לאימו עלו דמעות בעיניים והיא הלכה. אלבוס נפל על מיטתו, ובכה עד שנרדם.
|