הנכד- *גמור*

נ"מ כללי:

"אני לא יכול לתת לך לעשות את זה, טום." דמבלדור הופיע במדשאות הוגוורטס.

"מה אמרת, דמבלדור?" וולדמורט שאל את דמבלדור.

"אני לא יכול לתת לך להרוג את האלים. וגם לא את החצויים ואת הארי."

"אתה ידעת אליהם?" הארי שאל את דמבלדור.

"כן הארי. אני ידעתי על חבריך ועל האלים." דמבלדור ענה. "אני עצמי חצוי. אבי הוא אפולו."

"אני לא מאמין. שוב אתה לא מספר לי דברים חשובים. זה בדיוק כמו בחופש."

"אתה רואה, הארי? דמבלדור שוב מסתיר ממך דברים." וולדמורט אמר. "הוא תמיד עשה את זה. והוא ימשיך לעשות זאת."

ה שקרה אחר כך היה מהיר. פרסי שלף את אנקלוסמוס וחתך את החבלים שעל ידיו. לפני שוולדמורט

הרמיוני ומאלפוי הספיקו לשים לב, הוא כבר שיחרר את כל חבריו חוץ מאת הארי, שהיה קרוב מדי לוולדמורט.

"אתה עומד למות, סבא." פרסי צעק. הוא עמד מעל בועה ענקית מלאה במים.

"איך אתה עושה את זה?" וולדמורט שאל. "עשיתי קסם. זה לא אפשרי."

"פרסי הוא לא חצוי רגיל." זאוס ענה לוולדמורט. "הוא החצוי משתי נבואות גדולות. הוא הציל את

העולם מספר פעמים. הוא סירב להיות אל פעמיים. זה עושה הוא יותר חזק מאיתנו. לא בכוח. בלעשות מה שטוב לעולם."

"עכשיו הגיע הזמן שלך למות." פרסי אמר. "אתה הרגת יותר מדי אנשים. אתה פירקת מספיק משפחות."

"אתה הורג אותי," וולדמורט אמר. הוא תפס את אנבת' וכיוון עליה את השרביט שלו. "אני הורג אותה."

"אנבת'. אל תיגע בה."

"מר ג'קסון, זה או אנבת' או האלים."

"מוח אצה, למה אתה מחכה? תהרוג אותו. תסתכל עליי. אני אוהבת אותך." אנבת' אמרה.

"חכמולוגית..." פרסי אמר לאנבת'.

"מוח אצה, אני אוהבת אותך. אבל אתה צריך להרוג אותו."

"אנבת' אני לא יכול..."

"פרסי, תהרוג אותו. אני אסתדר. בבקשה, רק תהרוג אותו." אנבת' ביקשה.

"אני אוהב אותך." פרסי זרק את כל המים על וולדמורט. הוא מצא סכין על המדשאות. היא פגעה בוולדמורט,

כמה שניות אחר כך, וולדמורט דקר את אנבת' בבטנה, ומת.

"מה קורה פה?" הרמיוני שאלה בקול מבולבל.

"פרסי." אנבת' אמרה בעודה מדממת.

"אנבת'," פרסי התקרב אל אנבת'. הוא התיישב לידה.

"זוז, ג'קסון." אפולו התקרב אל השניים. הוא נתן לאנבת' נקטר ואמברוסיה, אבל היא המשיכה לדמם.

הארי נפל על הדשא, והתעלף.

_______________________________________________________________

כשהארי התעורר, הוא גילה שהוא נמצא במרפאה. הוא התיישב במיטה.

"הוא התעורר." קול מוכר הגיע לאוזניו.

"סוף-סוף." עוד קול הגיע לאוזניו. הפעם בת דיברה.

"מה?" הארי שם את משקפיו וגילה את רון, ג'יני והרמיוני יושבים לידו. "מה את עושה כאן? את בכלל הבת של וולדמורט."

"לא אני לא." הרמיוני אמרה. "הוא מחק את הזיכרון שלי, וגרם לי לשכוח את ההורים שלי. זה נכון. אני בת מוגלגים. וולדמורט

הרג אותם שהייתי בת שנה. כמעט חודש לפני שהוא בא להרוג את ההורים שלך. אני מצטערת, הארי."

"זה נכון." ג'יני אמרה. "בדקנו את זה, וזה מה שקרה."

"וולדמורט באמת מת?" הארי שאל.

"כן. הארי, משהו קרה בזמן שלא היית בתא." רון אמר.

"מה?"

"ניסינו לברוח, ויכול להיות שבטעות הרגנו כמה אוכלי מוות."

"את מי?" הארי שאל. הוא הסתכל על ג'יני.

"נוט, אמברידג', קראב וכן, גם את פטיגרו." היא ענתה לו בחיוך.

"הארי." סיריוס נכנס למרפאה.

"סיריוס, מה אתה עושה פה?" הארי שאל.

"אתה חושב שלא שמעתי על זה שוולדמורט מת?"

"שמעת?"

"כן. דמבלדור סיפר לכולם." סיריוס ענה. "אני צריך ללכת. מחכים לי. תשמור על עצמך."

"ביי סיריוס." הארי אמר. סיריוס חיבק אותו ואז יצא מהמרפאה. "תגידו, מה עם אנבת'?"

"היא בסדר. הם טיפלו בה איך שהוא. והשאר עדיין פה. אני אלך לקרוא להם." ג'יני אמרה. היא יצאה מהמרפאה.

"הארי, אני לא יודעת כמה זמן ייקח לך לסלוח לי על מה שעשיתי לך, אבל רק רציתי להגיד

שאני ממש מצטערת." הרמיוני אמרה. היא קמה מהכיסא והחלה ללכת לכיוון היציאה.

"הרמיוני, חכי שנייה." הארי אמר והרמיוני חזרה אליו. הוא חיבק אותה להפתעתה. "לא משנה מה עשית, את תמיד תישארי אחותי."

"אפילו אם עזרתי לוולדמורט?"

"אפילו אז. כי אני יודע שלא התכוונת לזה ולא ידעת מה את עושה. את אחותי. גם אם אין לנו קשר דם."

"הנה הם." ג'יני חזרה למרפאה. אחריה היו תשעת החצויים.

"אתה בסדר?" אנבת' שאלה את הארי.

"אני בסדר גמור. איך את?" הארי שאל אותה בחזרה.

"אני מסתדרת. תישאר לי מזה צלקת, אבל זה בסדר."

"אתם יכולים לספר לנו על ההרפתקאות שלכם?" הרמיוני שאלה.

"איפה להתחיל?" פרסי שאל את חבריו החצויים.

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

זהו. סיימתי את הפאנפיק הזה. תגובות על איך שנגמר?

יכול להיות שאני אכתוב פאנפיק המשך. לא בטוח. תכתבו לי אם אתם רוצים או לא.

גמר חתימה טובה וצום קל לאלה שצמים מחר:)

הפרק הקודם		הפרק הבא