מעבר לפרגוד

פרק 10- הסיפור של...

המבוגרים התיישבו יחד בסלון, (מולי, ארתור, רון, הרמיוני, ג'יני, הארי, נוויל, לונה, ג'ורג', אנג'לינה, סיריוס, שון, ג'רי, לואיס, דניס)

''אז איפה הייתם?'' הרמיוני שאלה קצרת רוח, ''רגע רגע הרמיוני, שכל אחד יספר את הסיפור שלו, מי הוא, מאיזה שנה הוא תקוע שם, את לא חושבת?'' מולי שאלה, ''טוב בסדר'' הרמיוני אמרה והסתכלה בשעונה, ''אבל יש לי רק 10 דקות, כבר הפסדתי שבע פגישות ביומיים האחרונים! דורין הייתה צריכה להחליף אותי.. ודין בכלל, אין לו מושג מה לעשות,'' ''הרמיוני, תלכי, תעברי על כל הבלגודרמנייה (ככה רון קורא לבלאגן של עבודה, זה משעמם אותו והוא גם ככה לא זוכר את השמות של הדברים אז הוא המציא מילה חדשה לא מזמן) שיש לך שם, תשלימי הכל, העט צטט אותך יעתיק את כל השחיה ותקראי מחר'' רון אמר, הרמיוני הקשיבה לו ויצאה מהאח, אחרי הכל- לסדר את הניירות והמסמכים במשרד זה די כיף ומרגיע (זכור לכם שאנחנו מדברים על הרמיוני בכל זאת..).

דניס:

אני דניס פלורנטין, כשנכנסתי לחדר הייתי בן 43, השנה הייתה 1963 (לפני 47 שנה בזמן הסיפור), כיום אני צריך להיות בן 90 אך נותרתי בן 43.

הייתי שושואיטס מתקדם, ויום אחד החלטתי שמישהו צריך לדעת מה יש שם, זו תעלומה של אלפי שנים.

פשוט עברתי בתוך הפרגוד ומצאתי את עצמי בתוך חדר שחור בינוני וריק. 

ניסיתי לחפש יציאה, ובשלב מסוים פשוט התחלתי לדפוק, ואז נזכרתי בקצב של שיר שאהבתי, ותופפתי אותו על הקיר, לא היה לי משהו יותר טוב לעשות...

תופפתי ופתאום ראיתי דלת שחורה, פתחתי אותה ונכנסתי לחדר שבו הייתי עד היום.

ג'רי:

אני ג'רי סנדר, נכנסתי לחדר בהיותי ראש מחלקת המסתורין, הייתי בן 48, ויום אחד מעדתי ונפלתי למרגלות הקשת, הופנטתי.

לאחר זמן מסוים שנדמה לי כשעתיים, פשוט נכנסתי מהופנט, ואז קלטתי מה קרה אבל הייתי בחדר השחור.

התחלתי לצעוק בכל כוחי, פתאום שמעתי קול, ''תדפוק על הקיר את הקצב הבא..'' הוא דפק, ואני חזרתי אחריו. ואז ראיתי דלת שחורה, נכנסת בה, והגעתי לדניס.

דניס היה חבר טוב שלי בעבר, עבדנו ביחד הרבה שנים ויום אחד הוא פשוט נעלם, לאחר חמש שנים נפגשנו שוב, בשנת 1968, לכן גם אני אמור להיות היום בן 90, אבל אני בן 48 כי נכנסתי לחדר מאוחר יותר.

שון:

אני שון קוטלר, הייתי בן 27 כשנכנסתי לחדר, לפני 20 שנה, 1990. לואיס היה חבר טוב שלי מילדות, ויום אחד, טוב אני לא מספר טוב.. לואיס יספר הכל.

לואיס:

....

כאן אני נאלצת להשאיר אתכם במתח! ותזכרו שלואיס הוא איש חידה.

אז תגיבו, תדרגו, תמליצו, תודה לכולםם

הפרק הקודם		הפרק הבא