ג'יימס ואלבוס ראו איך טירת הוגוורטס מתמוטטת.הם ידעו שבקושי יש תקווה שיישארו שם אנשים חיים. הם נכנסו עמוק לתוך היער.הם היו צריכים להגיע מהר יותר.בגללם הגיע הסוף של הוגוורטס. "אני לא מאמין,"אמר אלבוס בקול חלוש. "גם אני לא,"אמר ג'יימס. "כולם מתו,"אמר אלבוס. "אולי יש ניצולים,"אמר ג'יימס. "אין הרבה סיכוי,"אמר אלבוס. הם שתקו בזמן שהמשיכו ללכת.הם אפילו לא ידעו מה הם רוצים לעשות. הם הגיעו לבסוף לקרחת יער. "אני חושב שאנחנו צריכים להרוג את וולדמורט,"אמר אלבוס. "איך?"אמר ג'יימס. "אבדה קדברה,"אמר אלבוס. "הוא בטח יודע איך להתמודד עם זה,"אמר ג'יימס."הוא חזר לחיים,הוא בטח יכול לעשות את זה שוב." אלבוס קם והתחיל לבעוט באבנים תוך כדי מחשבות. "אולי הוא בכלל לא מת בפעם הקודמת,אולי הוא תעתע בעולם הקוסמים."אמר אלבוס. "אולי הוא יעשה את זה שוב,"אמר ג'יימס. אלבוס המשיך לבעוט באבנים. "עצור רגע,"אמר ג'יימס לפני שאלבוס בעט באבן שחורה. "מה?"שאל אלבוס.ג'יימס הצביע בלי מילים על האבן. "מה איתה?"שאל אלבוס. ג'יימס התכופף והרים את האבן השחורה. "בוא תסתכל מקרוב,אלבוס,"אמר ג'יימס.אלבוס התקרב. ג'יימס הצביע על הסדק באבן. אלבוס הסתכל עליו. זה היה סדק משונן שחצה משולש מוקף בעיגול. "זאת אבן האוב,"אמר ג'יימס,מביט באבן בפליאה. "מה זה אבן האוב?"שאל אלבוס. "היא אחת מאוצרות המוות,"אמר ג'יימס. "אוצרות המוות?" "אבא סיפר לי עליהם פעם,"אמר ג'יימס,"אלה שלושה חפצים שאם הם מקובצים יחד בעליהם יהיה אדון על המוות.האבן הזאת יכולה להחזיר אנשים מתים לחיים אם הופכים אותה שלוש פעמים.יש גם גלימת היעלמות שהיא טובה יותר מגלימות היעלמות רגילות.זאת גלימת ההיעלמות של אבא.ויש גם את שרביט הבכור,שהוא שרביט בלתי מנוצח." "אמרת מקודם שהאבן הזאת מחזירה אנשים מתים לחיים?"שאל אלבוס. "לא ממש,"אמר ג'יימס,"היא מחזירה אותם בתור סוג של רוחות.אבל לא רוחות רפאים רגילות.זה משהו בן רוח לאדם חי." "תן לי אותה רגע,"אמר אלבוס והושיט את ידו. ג'יימס הניח בכף ידו של אלבוס את האבן. אלבוס הפך אותה שלוש פעמים ופתאום ראה דמויות מופיעות מולו. אלה היו אביו,דודו ודודתו. "אבא?"אמר אלבוס בפליאה. "מה?"אמר ג'יימס והסתכל על אלבוס כאילו הוא יצא מדעתו. אבל אלבוס לא שם לב. "רון?הרמיוני?" "אלבוס,"אמר הארי בחיוך."התגעגעתי." אביו נראה צעיר יותר.לא היו על פניו קמטים ושערו היה שחור לגמרי,ולא הייתה צלקת על מצחו. למעשה,הוא לא נראה יותר מבן עשרים.הוא נראה בדיוק כמו אלבוס. גם רון והרמיוני נראו צעירים יותר.לרון היה שיער מלא ולא הקריח אפילו מעט. להרמיוני היה שיער נפוח ומקורזל ולא היה דליל,כמו שאלבוס היה רגיל. שלושתם חייכו אליו. "אתה יכול לנצח את וולדמורט,אלבוס,"אמר הארי. "באמת?"אמר אלבוס. "כן,אבל תצטרך לעשות משהו בשביל זה,"אמרה הרמיוני. "תקשיב,אלבוס,"אמר הארי."וולדמורט הרג אותי.והוא השתמש ברצח שלי כדי לייצר הורקרוקס." "הורקרוקס?"אמר אלבוס. "הוא כלא חלק מנשמתו בתוכך.אתה ההורקרוקס שלו.כדי שהוא ימות גם אתה-" אבל האבן החליקה מידיו של אלבוס. זה היה בגלל הפרצוף הלבן המחייך שהציץ אליו מבין העצים.
|