בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות לכלבים

"כבר בוקר?" שאלה ג'וי כשהיא שמה את מיילו שר את:'מנגו, בבנה ומלון', רק עם השורות החדשות שלו.

"כן ישנונית." מיילו המשיך לשיר. "מנגו, בבנה ומלון, זה המפתח לניצחון!"

ג'וי נאנחה . "מי כבר קם?"

"כל הגריפינדורים."

"אה." ג'וי פתאום קלטה  שמיילו בחדר המועונות של הבנות.

" אה... מיילו אתה בחדר המעונות של הבנות."

"אה,כי אף אחד אחר לא התנדב להעיר אותך, ישנונית. "

"טוב."

ג'וי ומיילו יצאו מחדר המכונות של הבנות ומחדר המועדון של גריפינדור.

" בוקר טוב ישנונית. "נשמע קולו המוכר של בינגו.

ג'וי בחנה את הגריפינדורים.

"בואו, כולם מחכים במדשאות." אמר שלג. 

" מה התאריך? " אמרה ג'וי. 

" 1 באוגוסט. "ענה לה פיני. 

" כבר? "ג'וי לא הבינה איך הזמן עובר כזה מהר. 

"כן." אמר ג'וני.

"אה,מחר יום ההולדת שנה שלי. " נזכרה ג'וי. 

"מזל טוב!" אמרו הגריפינדורים. 

"חבל שלא נוכל לחגוג לך. " אמר פיני. 

" טוב, המשפחה שלי תחגוג לי. "

" מה מביאים אותך למשפחה שלך? "שלג לא הבין. 

"הבעלים שלי הם המשפחה שלי." אמרה ג'וי. 

" מישהו מפה זוכר איך קוראים להורים שלו? "תהה ג'וני.

"לאמא שלי קוראים נג. " נזכרה ג'וי. 

"אני לא זוכר. "אמר מיילו. 

" ולאבא שלי נראה לי... אוסקר. "

כל הגריפינדורים הלכו למדשאות. 

כל הפרופסורים היו שם. 

הסלית'רינים עמדו בתור. 

גם ההפלפאפים. 

גם הרייבנקלואים. 

רגע... חשבה ג'וי. 

אולי דמיינה. 

היא ראתה את סנואו, מהפלפאף, עם קולר

של סלית'רין ובתור שלהם. 

 הגריפינדורים עמדו בתור מהר, ג'וי הצטרפה אליהם. 

"למה עומדים?" ג'וי שאלה את שלג שהיה מאחוריה. 

"כל שנה זה ככה." אמר. "מחכים שראש הבית יורידו את הקולרים." 

"למה?" ג'וי לא הבינה. 

" הבעלים שלך יראו את זה, הם יחשדו, זה יראה להם שפשוט הופיע לך 

קולר של גריפינדור." הסביר שלג. 

"תלמידים!" צעקה פתאום פרופסור ג'סיקה. 

כולם הביטו בה. 

"אני רוצה להסביר לתלמידי השנה הראשונה. "

כל תלמידי השנה השניה עד השביעית חזרו לפטפט. 

כל תלמידי השנה הראשונה הביטו בה. 

" הבעלים שלכם חושבים שאתם בביתם, אך זו אשליה. עשינו את זה. אבל יכול להיות שנגיד עיקרו אתכם." 

צמרמורת עברה בג'וי. 

היא הבינה למה המנהלת התכוונה. 

יכול להיות שעשו לה ניתוח והיא תרגיש את זה רק כשתחזור. 

"אז שלו תופתעו." אמרה. 

כולם הנהנו. 

תורה של ג'וי הגיע. פרופסור ג'סיקה הורידה לה את הקולר. 

" אני מקווה שתשתפי בשנה הבאה. "

" רגע חשבתי שחוזרים אחרי זה." ג'וי היתה מבולבלת. 

"חל שינוי." אמרה פרופסור ג'סיקה בקוצר רוח. 

"טוב." 

ג'וי דרכה על סימון כף הרגל שג'סיקה אמרה לה לדרוך. 

היא היתה בפוך המעוגל עם הנקודות והוורוד המוכר שלה  

היא ראתה את הבעלים שלה, האבא מביניהם, שאותו

הכי אהבה. 

היא התחילה לקשקש בזנב. 

היא ייצא מהפוך ובאה לקפוץ עליו, אבל... 

כאב לה מאוד. 

היא הביטה באיבר המון שלה. 

היו לשם תפרים. 

עשו לה עיקור,ניתוח.

הפרק הקודם