-pain-

גאש, אנשים! הגענו לפרק 10.

מטורףףף

הפרק הזה גם קצר וחסר פואנטה אבל רציתי להדגיש את הכאב של פייפר.

קיצור, הזוכה ב20 חרמשים הוא....

...

..

.

Stilow

 --

פייפר:

היא הלכה בין העצים לוורדים ביער, מנסה לא להיזכר בו.

מנסה לא לחשוב עליו. מנסה לא לחשוב על הטעויות שעשתה.

היא קטפה ורד ואחד מהקוצים גרם לאצבעותיה לדמם.

כמובן שהיה כאב, אבל לא אותו כאב  ששמעה שג'ייסון, שג'ייסון מת.

היא בהתה בדם הזולג מידה לזרועתה ונופל על אחד

הוורדים הלבנים שהיו מתחתיה.

"פייפר," שמעה מאחוריה והסתובבה למשמע הקול, אנבת'.

אנבת' הביטה בידה המדממת ואז בפניי פייפר החסרות הבעה.

פייפר השפילה את עינייה לידה, וזרקה את הורד והוציאה מכיסה

חתיכת בד, היא קשרה את הבד על ידה, עוצרת את הדם."קרה משהו?" שאלה

ושנאה את קולה החלוש והחסר רגשות, אנבת' הביטה בידה ואז הסתובבה

עם גבה לפייפר."אני חושבת שאת עדיין צריכה זמן, פייפר." אמרה והסתובבה אליה

שאמרה את שמה, כאילו היא לא אומרת את זה, אלא שואלת אותה אם היא בכלל צריכה זמן.

פייפר הביטה בוורד הלבן שנרטב מדמה והרגישה שדמעות חמימות יורדות מעינייה,

"אני.." לחשה אבל מיד הגיע לה הזיכרון האחרון של ג'ייסון האומר לה להיות אמיצה.

היא שמה את ידה על פניה, ומחאה את דמעותיה, היא לא מתכוונת להתמוטט,עדיין לא.

החברים שלה צריכים אותה, החברים שעדיין יש לה.

היא נשכה את שפתה ונעמדה מול אנבת'. "אני לא צריכה, אני יכולה לעשות את זה." אמרה והביטה באנבת'

מקווה שפניה משדרות ביטחון. אנבת' נאנחה ושמה את ידה על כתפה של פייפר.

"את בטוחה?" שאלה והביטה בפייפר בדאגה.

היא הינהנה והלכה לכיוון שממנו אנבת' הגיעה, "יותר מתמיד." אמרה בקול חזק וסמכותי.

היא שמעה את אנבת' הולכת אחרייה והיא הסתובבה אלייה ובלעה את רוקה בשקט.

"אז מה אני צריכה לעשות? " שאלה שהגיעו למדורה ומסביבה חבריהם, כולם הסתכלו

אחד על השני ואז על פייפר ואנבת' בדאגה.

"קליאו צריכים את עזרתך." אמר פרנק וחייך למשמע החיבור שעשה לקליפסו וליאו.

היא הינהנה והביטה מסביב למצוא את ניקו.

"איפה ניקו?" שאלה ויישרה את מבטה לאנבת',

אנבת' הציצה בדמות שעומדת באפלה והחזירה את מבטה לפייפר. "הוא שם,"

הפרק הקודם		הפרק הבא