הקוסם היהודי

יעקב קם בבוקר שעה וחצי לפני התפילה, התארגן בזריזות וירד לכולל ששם אמורה התפילה להתחיל בשעה שמונה. _הם קצת מזרוחניקס_ חשב לעצמו יעקב, _מה זה תפילה בשמונה?_ הוא לקח איתו את ספר קהלת בכדי להמשיך ולחזור עליו. בנוסף, הוא סחב איתו משנה ברורה, וספר על הטלת לחשים. אחרי השאלה על התיבה, יעקב הבין כי עליו להכיר יותר איך הקסם עובד בכדי לפסוק הלכה.
כשהוא נכנס כבר ישבו ולמדו שלושה תלמידי רייבנקלו מסכת ברכות, בסוגית סוף זמן תפילה.
כבר בשעה שבע, היו עשרה שעברו גיל 13. יעקב לא הבין אם כבר בשבע יש מניין למה לא מקדימים את התפילה.
בסוף התפילה ניגש אליו תלמיד שנה שניה מרייבנקלו.
"יעקב, נכון?"
"אכן"
"תרצה ללמוד בחברותא אחרי הצהריים?"
"בשמחה, איפה נפגש? וכמה זמן?"
"תבוא אלי למגדל רייבנקלו, ושעה וחצי כזה?" ענה לו הילד על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
"רק מה שמך?" שאל יעקב.
"למה זה תשאל לשמי? סתם, ישראל"
"מזכיר לי את עצמי" מלמל יעקב, "ותגיד, למה מתחילים תפילה רק בשעה שמונה?" תהה יעקב.
"אה, אין באמת הבדל בין שבע לשמונה, אז החליטו לשים סדר לימוד ולאפשר לאנשים ללמוד. וכמובן שלא יעשו וותיקין, זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה!" ענה ישראל וצחק מהבדיחה של עצמו.

יעקב עמד לפני הכניסה למגדל רייבנקלו אחרי כארבעים דקות של ריצה בכדי לא לאחר לחברותא.
לבסוף, חסר נשימה, הוא עמד לפני הכניסה לחדר המועדון של רייבנקלו.
לדלת הכניסה מולו לא היה ידית או חור מנעול, במקום זאת היה שם מקוש נשר בצבע ברונזה.
"תצטרך לענות על חידה כדי להכנס" קול נשי נשמע מהמקוש. יעקב נבהל לרגע, מחפש את מי שדיברה איתו כדי שיוכל להימנע.
לקח לו רגע להבין כי זו לא הייתה מישהי אלא הדלת.
_אם זאת לא אישה אלא רק קול נשי לכאורה אין צורך להחמיר_
"טוב. חודה חידתך ונשמענה" ציטט יעקב, ואז נזכר מי אמר את זה.
"לאן הולכים חפצים שנאבדים?" שאלה המקור.
"לאבן הטוען!" ענה יעקב בביטחון, זוכר שאביו פעם אמר לו זאת.
"טעות" ענתה המקור, במין קול נוזף.
יעקב חשב במשך דקה, אך לא הצליח להבין את התשובה. _נו, לפחות שכר הליכה בידי_ ניסה יעקב לנחם את עצמו. למזלו עבר שם תלמיד רייבנקלו שנה ראשונה.
"תוכל לעזור לי?" ביקש יעקב.
"בשמחה, מה החידה הפעם?"
"לאן הולכים חפצים שנאבדים?"
"אל האין, אל היקום כולו" ענה הילד.
מקוש הנשר זז מאפשר ליעקב להיכנס.
"מה ההגיון?" לא הבין יעקב.
"לא ממש יודעים, זאת חידה שהיא שואלת הרבה פעמים. פשוט התשובה עוברת..." ענה התלמיד, והמשיך בדרכו.
יעקב נכנס למועדון של רייבנקלו, מהרהר בתשובה של הילד. _טוב, נחשוב על זה אחר כך, כרגע צריך למצוא את ישראל ולהתנצל על האיחור_ קבע לעצמו יעקב. הוא חיפש את ישראל, ולאחר שלא ראה אותו הוא פנה אל אחד הילדים שבמועדון.
"אממ, סליחה, אתה יודע איפה ישראל?"
"בספריה של רייבנקלו" ענה התלמיד, והצביע לכיוון הספריה.
כשיעקב נכנס לספריה צדה את עינו כותרת של אחד הספרים. *מכניקת הקסם למתחילים מאת הרמיוני גריינג'ר*
"אוהה, ברוך הבא" קרא ישראל שצץ פתאום מתוך מבוך המדפים.
"ברוך הנמצא" ענה יעקב, מסיר בכאב את עיניו מהספר.
"יש אפשרות לשאול מכאן ספרים?" שאל יעקב את ישראל.
"לא, לצערי הספרייה מיועדת לרייבנקלו בלבד" ענה ישראל, משתתף בצערו של יעקב.
"טוב, שנלמד?" הציע ישראל לאחר שניה של שקט.
"אני מניח" ענה יעקב, ועקב אחרי ישראל אל פינה שקטה בספריה.

הפרק הקודם		הפרק הבא