הייי קוראים נחמדים שלי.. אתם החלטתם שאני לא אפרוש אז הינה עוד פרק..לא עידכנתי הרבה זמן כי עכשיו יש לי מלא מלא מיצ"בים אז נא לא לכעוס... אז...קבלו במחיאות כפיים סוערות את הפרק החדש!! ____________________________________________________________
מנקודת המבט של רוז: אני ואל יצאנו להוגסמיד.כמובן שיחד איתי לקחתי את השרשרת,הטבעת והארנק.. ידענו שהיום במילא לא נמצא את האגריד,כי כבר ערב,אז פשוט הסתכלנו על חנויות. בדיוק שעברנו ליד חנות תכשיטים יקרה,אלבוס שאל: "רוז,בקרוב יש לך יום הולדת,לא?" "כן,ב-10/1,למה?"עניתי מבולבלת. "סתם...יש סיכוי שאת תמשיכי ואפגוש אותך מאוחר יותר בדובשנריה?" "בטח". הלכתי והסתובבתי בין החנויות.פתאום,ראיתי את החנות של דוד ג'ורג',ונכנסתי בשמחה. "שלום דוד ג'ורג'!" קראתי, "מה נשמע?" "רוז?מה את עושה פה?למה את לא בלימודים?" שאל בהפתעה, "אה,זה..אני ואל לא ראינו את האגריד אז יצאנו לחפש אותו..אתה לא..כועס,נכון?" "אני?כועס?בכלל לא..אני גאה בכם!" חייך. חייכתי חזרה. "אני יכולה לקנות משהו?" "על חשבון הבית אחיינית חמודה" "תודה,דוד ג'ורג'". לקחתי צמרור ננסי אחד,אבקת אינסטנט וחבילת שוקולדימום לאלבוס. יצאתי והתחלתי ללכת לכיוון הדובשנריה.
בינתיים,מנקודת המבט של אלבוס: "בטח",רוז אמרה. כשהיא נעלמה מאזור הראיה שלי,נכנסתי לחנות התכשיטים. "שלום,איך אוכל לעזור לך?", אמרה המוכרת. "יש לך אולי משהו מתאים לילדה בת 11?" שאלתי, "בטח בוא אחרי",אמרה,ולקחה אותי איתה לתוך החנות. "תראה את זה"-היא הראתה לי שרשרת בצורת פרח שחרותה עליה המילה ממני ואמרה: "השרשרת הזו מאוד מיוחדת.האדם שקונה אותה,שמו נחרט באוטומטיות מתחת המילה ממני.בנוסף,השרשרת הזו נראית אחרת בעיני כל אדם-לכל אחד היא נראית בדיוק איך שהוא רוצה שהיא תראה."
השרשרת הזו מצאה חן בעיני.זו תהיה המתנה של רוז.שילמתי ויצאתי לכיוון הדובשנריה. כדי שרוז לא תראה את השרשרת,הרחבתי את הכיס ושמתי את הקופסא בתוכו.
כשהגעתי,רוז כבר הייתה שם. "היי" אמרתי לה,ושמתי לב שיש לה שקית ביד,"מה זה?" "צמרור ננסי בשבילי,אבקת חושך אינסטנט וכמובן-שוקולדימום בשבילך."ענתה. "תודה!" אמרתי בשמחה,"בואי נקנה משהו ונלך". קנינו הרבה מאוד ממתקים,וחזרנו לצריף המצווח.
|