הפעם השלוש מאות חמישים ושמונה

פרק עשירי!!! ווהוהוהוהו!!!

מוקדש לללי.

____________________

לחדור לאזור הספרים המוגבלים לא היה קשה כל כך עם רק היו לך הכלים המתאים.

וגלימת ההעלמות היא בהחלט אחד מהם.

ג'יימס הצליח לסחוב חמישה ספרים ולצאת לאחת מפינות הקריאה בלי שמאדם פינץ תבחין במשהו.

הספר הראשון בערמה דיבר על קללות ברמות שונות של כוח, והראה המון תמונות מזעזעות של ניסויים כושלים, אבל לא הכיל מידע שימושי בעבור ג'יימס.

הספר השני הכיל כמה קללות התגוננות ותקיפה שימושיות ביותר וג'יימס העתיק אותם למחברת הלחשים שלו.

הספר השלישי והרביעי היו מטרידים ביותר ולא תרמו לא בכלל.

אבל בספר החמישי הו מצא את מה שחיפש.

קללת עיקוב - הכריזה הכותרת - קללת העיקוב מאפשרת למטיל הקללה לעקוב אחרי האדם אליו כוונה. הקללה יכולה להתבצע רק כאשר שני האנשים - המקלל והמקולל - נמצאים באותו חדר.

קללת העיקוב היא אחת הקללות האכזריות ביותר שקיימות. היא פוצעת את העור שעל היד בצורת טבעת שמקיפה את הזרוע ממש ליד הכתפיים (ראה תמונה א').

קללת העיקוב מתבטלת רק בשני מקרים:

1)המקולל שותה את שיקוי ההסרה לא יאוחר משעה לאחר ההטלה (לבד ממקרים מסוימים בהם שתו המקוללים את השיקוי כעבור שעתיים), אבל ההצלחה לא מובטחת, ותמיד ייתכן כי השיקוי לא יעבוד.

2)מטיל הקללה יכול להסיר את הקללה בעצמו.

קיימת דרך נוספת להטיל את הקללה, אבל היא כרוכה בסיכון של אדם נוסף. אם אדם כלשהו יעביר את הקללה אליו, פעולת הקללה תתחיל מחדש, והאדם אליו הועברה הקללה יוכל להפטר ממנה בעזרת השיקוי. אבל אם הוא לא יצליח להפטר ממנו בעזרת השיקוי, הוא לא יוכל להחזיר את הקללה למקולל הראשון.

ג'יימס חייך והעתיק את הכישוף של העברת הקללה אל המחברת שלו ופנה ללכת למרפאה כשהוא הבחין בלילי עומדת ליד אחד המדפים.

היא לבשה שמלה שחורה נטולת כתפיות ושרוולון שהסתיר את הסימנים שעל זרועותיה.

"כמה זמן את עומדת שם?" שאל ג'יימס.

"הרגע נכנסתי," השיבה לילי. "בדיוק ראיתי אותך מעתיק כישוף למחברת. זה קשור לעיקוב?"

"כן מצאתי כשיוף שיכול-"

"שיכול להעביר את העיקוב אליך?" קטעה אותו לילי. "כן ג'יימס," היא אמרה למראה הבעת התדהמה שהתפשטה על פניו. "אני מכירה את כישוף העיקוב ואני יודעת מהם הדרכים להפטר ממנו, ואני לא מוכנה לתת לאף אחד להסתכן במקומי."

"אבל לילי! זאת הדרך היחידה!" קרא ג'יימס.

"אני יודעת," אמרה לילי. "אבל אני לא מוכנה לתת למישהו להסתכן. בבקשה תכבד את זה ג'יימס."

ג'יימס הביט אל הרצפה ואחר כך בחזרה אל לילי. "בסדר." הוא מלמל בחוסר רצון.

לילי אספה את כל הספרים שהיו מפוזרים על השולחן והושיטה את ידה אל ג'יימס.

"מה?" הוא שאל.

"אני רוצה למחוק את הלחש מהמחברת שלך," אמרה לילי.

ג'יימס נאנח בעצבנות ומסר לה את המחברת.

"יופי," אמרה לילי ומחקה את הלחש בעזרת כישוף הסרת דיו. "אני הולכת להחזיר את הספרים האלה עכשיו. ותודה שכיבדת את הבקשה שלי."

לילי פנתה ללכת אבל ברגע האחרון הסתובבה.

"דרך אגב, באתי כדי להגיד לך שצדקת," היא הניחה את הספרים על אחד השולחנות והסירה את השרוולון, חושפת את הסימנים שעל זרועותיה, שעכשיו היו רק צלקות חיוורות. "אני אצטרך לספר להם על זה במוקדם או במאוחר."

היא תחבה את השרוולון לכיס שמלתה, הרימה את הספרים ויצאה מהחדר.

ג'יימס בהה בטבעות שהקיפו את כתפיה בזמן שהתרחקה.

"אני לא מוכן לתת לזה לקרות," הוא מלמל.

הוא הרים את המחברת שלו מהשולחן ושלף את שרביטו.

כישוף פשוט והדיו שבה והופיעה.

היו לו קצת רגשות אשם לגבי זה, אבל הוא לא היה מוכן לראות את הנערה היחידה שאי פעם אהב באמת צועדת ישר אל מותה.

______________________________________

אני יודעת שזה קצר, אבל אני מעלה פרקים ממש מהר!

בכל מקרה, אחד הפרקים היחידים שבאמת יצא טוב!

מה דעתכם?

הפרק הקודם		הפרק הבא