מלחמת הכלות

דפיקה רמה נשמעה על הדלת, ולפני שהספיקה לענות, הרמיוני כבר פרצה לחדר בסערה.

"אוקיי, כל האורחים מחכים בחוץ, גם הארי, התזמורת מוכנה וגם אדון מארי כבר הגיע... לעזאזל איפה אדון וויזלי?" אמרה הרמיוני.

"הרמיוני, תירגעי, אבא הלך לשירותים" אמרה ג'יני וסרקה את דמותה במראה.

הבחורה הג'ינג'ית, הקופצנית חמת המזג, שבדרך כלל לא הייתה לובשת יותר מג'ינס וחולצת טי-שרט של איזושהי קבוצת קווידיץ', יצאה לחופש היום.

במקומה הייתה שם נערה גבוהה ורזה, בעלת קימורים, שלבשה שמלת קצפת שנראתה כאילו נוצרה אך ורק בשבילה. שיערה הג'ינג'י היה חלק ומשיי, והיה אסוף בפקעת ושזור כולו בפרחים לבנים.

"את צודקת, אני פשוט כל כך לחוצה... אוי, ג'ין, את נראית מקסים" אמרה הרמיוני.

"לא יותר מאיך שאת תיראי בחתונה שלך, בעוד שבוע" אמרה ג'יני בחיוך.

התאריך היה העשרים ושמונה ביולי, וחתונתה של ג'יני פוטר עמדה להתחיל בעוד כמספר דקות.

ג'יני והרמיוני היו בחדר האורחים בביתם של ביל, פלר, ושתי בנותיהם. החתונה עמדה להתרחש בחוף ים שעליו ניצבה הבקתה בה התגוררו. 

"כל כך יפה מצד פלר וביל לתת לנו לערוך את החתונה פה" אמרה ג'יני.

"נכון מאוד" אמרה הרמיוני בדיוק כשפלר, לונה ואנג'לינה נכנסו.

"ג'ין... את מושלמת" אמרה אנג'לינה וחיבקה את ג'יני.

"האיפור שלי!" מחתה פלר בכעס ומיהרה למשוך את אנג'לינה מג'יני.

"אוי, סליחה פלר! שכחתי לגמרי!" אמרה אנג'לינה.

"ג'יני, את כל כך יפה" אמרה לונה בכנות.

"גם את לונה" אמרה ג'יני. וזאת הייתה האמת. ארבעת השושבינות שלה היו יהפייפיות בשמלות השושבינה שלהן, שמלות בצבע לילך עדין, צמודות וארוכות. במיוחד השושבינה הראשית, הרמיוני.

אבל היפה מכולן הייתה השושבינה הקטנה ביותר.

ויקטואר וויזלי הייתה לבושה בשמלה סגולה וקטנה עם שרוולים תפוחים שעליה היו רקומים פרפרים ופרחים. היא הייתה לא פחות יפה מאמה, פלר וויזלי.

"דודה ג'יני, את נראית כמו נסיכה!" אמרה ויקטאור הנרגשת לג'יני.

"לא, ויקי, את נראית בעצמך כמו נסיכה קטנה" אמרה ג'יני והרימה את ויקטאור בזרועותיה לחיבוק מוחץ. אפילו פלר לא מחתה על האיפור.

אדון וויזלי נכנס לחדר.

"כמה שכולכן יפות, בנות...ג'יני, את מדהימה" אמרה אדון וויזלי והביט בביתו. דמעה נצצה בקצה עינו.

"אויש, אבא" אמרה ג'יני אם כי היא בעצמה הרגישה דמעות של אושר מבצבצות בזוויות עיניה.

"אדון וויזלי, כל האיפור שלי ייהרס! יהיה מספיק זמן לדמעות אחר כך!" אמרה פלר. 

"נכון, נכון.. האיפור" אמרה אדון וויזלי כשמשהו נצמד לרגלו. הוא השפיל את מבטו כדי לראות את ויקטאור הקטנה מחייכת אליו.

"גם אני יפה, סבא?" שאלה ויקטאור. 

"הילדה הכי יפה בעולם" אמר אדון וויזלי לויקאטור המחייכת.

ג'יני שילבה את זרועה בזרועו של אדון וויזלי.

"מוכנה?" שאלה הרמיוני. ג'יני הנהנה והכלה ואביה, מלווים מאחוריהם בשיירת של שושבינות, צעדו החוצה.

הם הגיעו לחצר, שלמעשה הייתה חוף הים, והתקדמו בקצב המנגינה של התזמורת לעבר אדון מארי, הארי, ורון, שהיה השושבין הראשי. 

לבסוף הגיע רגע האיחוד, וג'יני החזיקה בידיו של הארי הנרגש לא פחות ממנה.

לצדיהם של הארי וג'יני היו רון והרמיוני.

וכשהרמיוני ורון מחאו כפיים בהתלהבות לאחר שהארי וג'יני נשאו את הנדרים והכומר אמר "החתן רשאי לנשק את הכלה", והחתן בעוד איך נישק את הכלה...

גברת תומפסון שעמדה בין האורחים חייכה לעצמה חיוך גדול.

מזל ששלחתי את הינשוף הזה לפרופסור מקונגל, שתסדר את העניינים בין הבנות בעזרת ההגיגית... חשבה לעצמה גברת תומפסון והצטרפה למחיאות הכפיים הנסערות של האורחים. 

הסוף

הפרק הקודם