מתיחות, סטירות ואהבות

סוף השבוע הגיע וג'סיקה העירה אותי "בוקר טוב קייט, היום הדייט שלך עם סיריוס" היא זרקה עליי ואמרה לי את זה "אנחנו רק ידידים" אמרתי והתחלתי להתלבש לדייט סליחה ליציאה.

גמרתי להתלבש וירדתי למועדון שם ראיתי את סיריוס 'איזה חתיך הוא' חשבתי 'לא, אסור לך לחשוב ככה. הוא ידיד שלך לא חבר שלך' חשבתי. "היי סיריוס" אמרתי "היי קייט, מוכנה?"

הוא שאל "ברור" אמרתי "שנלך?" הוא שאל "בוא" אמרתי והלכנו לכיוון היציאה. פליץ' בדק אותנו והלכנו לעבר הוגסמיד, "אז סיריוס לאן הולכים?" שאלתי "אהה זאת הפתעה"

הוא אמר והוביל אותנו לעבר גשר כלשהו "סיריוס, לאן אנחנו הולכים?" שאלתי "שוב, זאת הפתעה קייט" הוא אמר "ועכשיו" הוא אמר "את מכסה את העיניים שלך" "מה?!" אמרתי "מה ששמעת"

הוא אמר וכיסה לי את העיניים. הוא הוליך אותי לאינשהו "ועכשיו תורידי את הכיסוי" הוא אמר והוריד לי את הכיסוי "וואו סיריוס, זה ממש יפה" המקום היה מלא שמש ודשא. היה אפילו נהר שמעליו היה הגשר שהלכנו עליו.

והיה רק עץ אחד גדול וירוק "סיריוס זה מהמם" אמרתי "אני יודע, מצאתי את המקום הזה בשיטוטים שלנו עם רמוס בירח מלא" הוא אמר "רוצה לשבת מתחת לעץ" הוא שאל "כן, בוא"

אמרתי והלכתי לעץ "בוא כבר" אמרתי וצחקתי. הוא התיישב לידי ודיברנו במשך שעות, על הכל. יכולתי לדבר איתו על כל דבר, אבל כל דבר שרציתי. התחיל להיות קר אז רעדתי "קר לך?" הוא שאל פתאום "כן, קצת"

אמרתי והוא כרך את היד של סביבי ופתאום לא היה לי קר והרגשתי יותר בטוחה מאי פעם, מוגנת בחיבוקו של סיריוס. שררה שתיקה בינינו אבל זו לא הייתה שתיקה מעיקה אלא שתיקה נעימה,

כאילו כל המילים שלא אמרנו נאמרו בשתיקה הזאת, הסתכלתי עליו. פתאום הבנתי 'סיריוס ממש יפה, הוא ממש חתיך' 'לא אני לא יכולה לחשוב עליו ככה, הוא החבר הכי טוב שלי. ומה אני עושה למה הוא מחבק אותי לעזאזל.

אני לא יכולה הוא החבר הכי טוב שלי לא חבר, ידיד' המשכתי להסתכל אפילו בלי ששמתי לב "קייט" הוא שאל וניער אותי קלות "כן, סיריוס" אמרתי "על מה את חושבת?" הוא שאל "על שום דבר" אמרתי והוא גיחך,

וככה גם אני גיחכתי. והגיחוך הפך לצחוק ושנינו צחקנו להרבה זמן, בדיוק ככה: מחובקים, תחת צל העץ, צוחקים, נהנים מחברתו של השני "סיריוס" אמרתי "מה השעה?" שאלתי

"אמממ אחת וחצי, למה?" הוא שאל "בשתיים אנחנו צריכים לחזור לבית הספר" אמרתי "אוף" הוא אמר וצחקתי. וקמנו שנינו למרות שאף אחד מאיתנו לא רצה. החזקנו ידיים, אפילו בלי לשים לב כאילו זה הדבר הכי טבעי בשבילנו.

היינו על הגשר הולכים אחד ליד השני, עד שפתאום עצרתי בלי הודעה מוקדמת "מה קרה, קייט?" שאל סיריוס "סיריוס" אמרתי "מה?" הוא שאל "לא הלכנו כידידים, נכון?"

אמרתי והסמקתי קלות וכך גם הוא "לא" הוא אמר "הלכנו כחברים" הוא אמר והסתכל עליי ואני עליו, התקרבנו יותר ויותר, מרגישים את הנשימה של השני. מתקרבים, עוד שנייה ונתנשק 'אני רוצה שזה יקרה?'

'כן אני רוצה' 'הוא הודה בעצמו שאנחנו הלכנו לא כידידים' התקרבנו. 'נוו קדימה' חשבתי 'נשק אותי כבר' חשבתי 'לא אנחנו ידידים'  חשבתי 'ידידים שמתנשקים' חשבתי 'נו למה השניות מתארכות, כל שנייה היא כמו שעה'

התקרבנו כצעט מתנשקים "היי סיריוס, קייט. הנה אתם" שמעתי את ג'יימס אומר. ושוב כמו בפעם הקודמת לא התנשקנו, רק הגענו לתופים שלפני הנשיקה. אז התרחקתי מסיריוס מהר, ועזבתי לו את היד.

"היי ג'יימס, לילי" אמרתי מתרחקת מסיריוס "ג'יימס" שמעתי את לילי אומרת. רק היא הבינה שהיינו כמעט באמצע נשיקה. השפלתי את מבטי והסמקתי וכך גם סיריוס. ונראה וג'יימס סוף סוף הבין למה הוא לא היה צריך להפריע לנו באמצע.

"טוב אני אלך" ג'יימס אמר "לא" אמרתי "זה בסדר, בואו במילא התכוונו לחזור, נכון סיריוס?" שאלתי את סיריוס "כן, כן" הוא אמר "בוא נלך, אוקיי?" אמרו לילי וג'יימס "כן" אני וסיריוס אמרנו. בדרך חזרה לטירה,

אף אחד לא דיבר עד שג'יימס בא ושאל "אז אתם ביחד?" הוא אמר "מה?!?!?" צרחתי "לא" אמרתי וסיריוס צעק מאוחר יותר גם כן לא "בסדר, בסדר" אמר ג'יימס

"רק אל תהרגו אותי" הוא אמר ולילי צחקה וסיריוס שסוף סוף התעשת אמר "כי לא היית רוצה שזה יקרה אהה לילי" וצחקתי מביטה בלילי מסמיקה וג'יימס מחבק אותה, מה שלא כל כך עוזר להסמקה שלה. הגענו לטירה ועלינו לחדר מועדון ואז רמוס ופיטר הצטרפו ודיברנו כל השישה עד אחת עשרה בערך. לילי עלתה בעשר לחדר שלה ורמוס התחיל לקרוא בערך מתשע "טוב, כדי שנעלה" אמר ג'יימס לכולם, וכולם התחילו לעלות,

חוץ מסיריוס שאמר שיעלה מאוחר יותר, וממני שאמרתי שאני אעלה עוד מעט. "קייט" שמעתי פתאום את סיריוס אומר "מה סיריוס?" שאלתי "רוצה לצאת גם ביציאה הבאה להוגסמיד ביחד?" הוא שאל "כן, בטח"

אמרתי ונשקתי לו בלחי. ומאז חיכיתי לסוף השבוע שיגיע. ולמזלי יום שבת בבוקר הגיע מוקדם יותר משחשבתי. 

הפרק הקודם		הפרק הבא