טוב, אחרי הפסקה ארוכה חזרתי לכתוב(: קריאה מהנה(:
ג'יימס התגלה אל מול עיניו, אך הארי חייב שזה מישהו שמטעה אותו. "מי שלא תהיה , תעצור!!" פקד הארי. "אני אבא שלך, ואני מצטער בני. אני זקוק למשהו מחבריך" אמר האיש. "אתה לא אבא שלי!" צעק הארי. הוא סירב להאמין. "תחזיר לי את רון והרמיוני! עכשיו!" צעק הארי. "בן..." התחיל ג'יימס להגיד. הוא עצר את עצמו. "מה?!?" צעק הארי בשאלה. "כדי להוכיח לך את זה, שאני אביך, אני אחזיר את רון והרמיוני לביתם. וגם את רוז ואת הוגו" אמר. הארי הרים ראשו והסתכל עליו, הוא לא ענה. הוא התחיל לצעוד לכיוון ביתו. כשדפק על הדלת ג'יני פתחה בשמחה ואמרה: "זה לא נהדר? הצלחת!" הארי לא הגיב. "הארי?" שאלה ג'יני. הוא עדיין לא ענה. בבוקר ג'יני שאלה אותו: "הארי, קרה משהו אתמול?" הוא הינהן. "מה קרה?" שאלה ג'יני. "ראיתי את אבא שלי, והוא... אמר שזה הוא שעשה את הכל, ולא האמנתי" אמר. "נו..." המשיכה ג'יני. "הוא אמר לי כדי שיוכיח לי שהוא אבי הוא שיחרר את רון והרמיוני" אמר הארי. ג'יני אמרה לו: "אתה בטוח שזה היה אבא שלך?" "כן!" צעק הארי. לילי ירדה מהמדרגות. "אמא, אני יכולה ללכת אל ג'ני?" שאלה לילי. ג'יני הנהנה ולילי יצאה מהבית. "לא נורא הארי. העיקר שמחרתיים ניסע להוגוורטס. הכל יהיה טוב ויפה". אמרה ג'יני. אך הגידו לי ילדים- לסיפור שלנו מתאימה האימרה הזו?"
|