אטלנטיס

לא. זה לא קורה . חשבתי . 

" מה נעשה ?" מילמלתי .

"הדבר הראשון שנעשה , זה לקחת אותך לארמון " אמר ג'ייק .

"מה זאת אומרת לארמון ?! אשדון ברח !! " אמרתי בקול רם .

"אל תצעקי . בני ים יכולים להיות בפאניקה . " אמרה מיריאניה .

"איזה  בני ים ?! אין כאן אף אחד ! " צעקתי .

"זה לא מה שחשוב כרגע , אל תצעקי . " אמר לין .

"מה זה משנה ? במילא אף אחד לא ישמע אותי ! " צעקתי זועמת .

"קייט ! " נזפה בי מיריאניה .

"מה ? מה תעשי לי ? תחזירי אותי הביתה ?" אמרתי בלעג . הם היו המומים .

"אולי באמת כדי . כי אני לא זאת שהחליטה לבקר כאן ! " אמרתי וניסיתי לרדת מג'ייק ולין שסחבו אותי .

"קייט ! מה את עושה את- "

"לא אכפת לי . אני הולכת מכאן . " אמרתי וקטעתי את מיריאניה . הצלחתי להשתחרר מהם וקמתי . פתאום כאב חד עבר בבטן שלי ונפלתי לאחור .

"קייט ! " אמרו שולשתם ומיהרו לעזור לי . הרחתי דם .

"אוי לא . היא יותר פצועה עכשיו ! " אמרה מיריאניה בעודה מנסה להחזיר אותי לג'ייק ולין כדי שיסחבו אותי .

"אל תגעי בה ! זה מסוכן ! יכול לקרות לה משהו ! " אמר ג'ייק . פתאום חשבתי עייפות משונה . וכאב . ראיתי שהדם נוזל לי מהמצח . קיבלתי מכה בראש . העייפות התגברה .

בעוד מיריאניה מנסה לגעת , לא לגעת כדי להעלות אותי חזרה לג'ייק ולין , והם מנסים לעזור , לא לעזור לה הרגשתי את עפעפיי נעצמות .

"קייט.." היא מילמלה . התעלפתי .

הפרק הקודם		הפרק הבא