לוחמי האגדה

מולנו עמד צבא ענקי.

יותר גדול מהרגיל. אבל בכל זאת, לא נלחצתי. היינו רגילים לזה.

אבל אז הסתכלתי על סיוון. היא הייתה בשוק. "מה קרה?" שאלתי. "מגן קסום," היא מלמלה, "כולם מוקפים במגן קסום. הוא חזק במיוחד סביב נבחר גאיה."

הסתכלתי. לא ראיתי כלום. ידעתי שלסיון הייתה ראיית קסם חזקה יותר משלנו יש, אבל עצם העובדה שהצליחו להסתיר כישוף רב עצמה כזה ממני ומיובל הייתה מרשימה.

יובל העיפה מבט אל החגורה שלה. פתאום הבחנתי שיש שם שני בקבוקונים: אחד תסס וזהר באור ירקרק, והשני היה מלא במים מנהר לתה.

"יובל, מה זה?" שאלתי. היא הביטה בי, שלפה הבקבוקון הירוק, חייכה חיוך זדוני ואמרה:"מתנה קטנה בשביל הצבא."

אני הסתכלתי שוב על הבקבוק. הייתי מודע היטב ליכולות האלכימאיות של יובל, וידעתי שאם היא חושבת זה יעבוד, זה יעבוד.

"אז למה את מחכה?"

"המגן הקסום, אני לא חושבת שזה יחדור את המגן, נכון?" היא העיפה מבט אל סיון, שהנהנה באישור.

"טוב, אז.."

"שלושתיכם סיימתם לדבר???????"

העפנו מבט לראות מי דיבר. זה היה נבחר גאיה.

בהיתי בו. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו בלי ברדס. היו לו עיניים כחולות חיוורות, שיער בלודיני בהיר כל כך שזה היה יותר כמו לבן, וקמטים שהעידו על כך שהוא הרבה לזעוף.

הוא התקרב, אך לא היעז לעבור את המגן הקסום.

"מה אתה רוצה?" סיוון צעקה.

"באתי להציע שלום." הוא אמר. "אתם נבחרי אלים, כמוני. אתם יכולים להצטרף אל גאיה, ולעזור במאבק נגד האלים!"

"ולמה לנו להצטרף אליך?" שאלתי, אך ברגע שהמילים יצאו מפי, נזכרתי בהאדס, שמסרב לגלות לי מידע על מלחמת הנבחרים, ובאמי. הדחקי את המחשבות האלה. יש זמן לכל דבר, וזה לא הזמן.

"הם מתמרנים אתכם," הוא אמר, "משתמשים בכם למטרותיהם האנוכיות!"

"הם לא." אמרתי. "זאת גאיה שעושה את זה!"

"אתם טיפשים. האלים מעוורים אתכם. גאיה..." פתאום העיניים שלו נפערו בתדהמה, והוא רץ חזרה אל הצבא שלו.

"מה... מה קרה?" שאלתי. לפי המבט על פניה של יובל, ידעתי שאין לה מושג.

אבל סיון לעומת זאת, חייכה ואמרה: "בזמן שדיברתם, הרסתי את המגן."

יובל חייכה גם היא, ליטפה את הבקבוק הירוק על חגורתה ואמרה: "אז למה אנחנו מחכים?"

הפרק הקודם		הפרק הבא