ערפל-העבר!

פרק 10:

פרצופה של מרין היה חיוור כסיד ואישוניה היו מורחבים בצורה לאטבעית, לילי נלחצה כהוגן ולא ידעה מה לעשות עם עצמה,כל כישופי הרפואה שלמדה לא עזרובכלום,היא החליטה שבניגוד לדבריו של ג'יימס, מרין צריכה ללכת למרפאה,חשוב להזכירשלילי הייתה לחוצה מאוד ולכן לא חשבה על ההשלכות.

האחות והמתמחה שלה עסקו בריב קולני כאשר לילי נכנסה עם מרין המרחפתמאחוריה, לילי הגניבה חיוך למתמחה, ואמרה לאחות כי מצאה את מרין ככה בחדר המועדוןולא ידעה מה לעשות.

האחות הסתכלה לעבר מרין,ופרצופה העיד כי אילולא היו נוכחות שתי נשיםבחדר הייתה צועקת מרוב הלם,"ראיתי דבר כזה רק פעם אחת בחיים שלי,וזה היה לאחר שזהשאין לנקוב בשמו הטיל כישוף באותו איש,לאף אחד לא היה מושג איך לרפא אותו או איזהכישוף זה.האיש מת לאחר 3 ימים."

לילי התמוטטה על המיטה הקרובה והחלה לבכות,"צריך להציל אותה,חייביםלהציל אותה,יש לה תפקיד לגמור!!!"

ואז ברגע זה ,נזכרה לילי בדבר מה חשוב.חשוב כל כך עד שהעלה חיוך על שפתיה,ברגע כל כך קריטי.

לילי נזכרה שמרין חייבת לחיות-הרי היא ראתה את זה כשהייתה בעתיד-מרין תמות רק בעוד שנה וקצת

והרי לה,ללילי ישנו כישוף חדש שסנייפ המציא והוא כישוף המרפט מחלות כגון אלו-היא תצטרך ללכת לדבר עם סנייפ, ולדאוג שהמרפאה תהיה ריקה,דבר הקשה ביותרשכן שתי המרפאות לא הראו סימן לעזוב את מרין,הן נראו נחושות להציל אותה.

בדרך למועדון בית סליתרין פגשה לילי את סנייפ,הם החליפו דיבורים כאלו ואחרים אך היה ניכר שלילי לחוצה מאוד,לכן סנייפ לא חיכה וישר שאל אותה לפשר הדבר- ולילי הסבירה לו שאחד מאוכלי המוות תקף את מרין וסריוס בשעה שהיו באמצע פגישה,ושהיא חייבת את הכישוף של סנייפ אחרת מרין לא תחיה ולילי לא תסלח לעצמה בחיים.

סנייפ חש בבהילות הדחופה ומיהר למרפאה כמו שד הממהר לפעולתו. לילי ניסתה לדבוק בקצבו המהיר  בעוד הוא מתחיל להסס בכישופו,"אני לא בטוח שיפעל,כאילו ניסתי בדברים דומים וזה עזר אבל חוץ מזה....אבל לפחות ננסה"

יחד הם פתחו את דלתות המרפאה אשר הייתה ריקה מאדם.

"מה ל-ע-ז-א-ז-ל  קורה פה? הם היו פה לפני רגע" הייאוש החל לעטוף את לילי.....אוליי היא מתה והלכו לקבור אותה? לא אל תחשבי על זה....הרי למרין יש עוד תפקיד בעתיד...

פתאום לילי שמה לב לסנייפ שהתקדם לעבר אחת מהתמונות והחל מתחקר אותה... לפתע לקח סנייפ את שרביטו ,עשה משהו מהיר בשרביט והניח אותו בכיסו ואז נפתח הקיר למעבר של אחד. "מה,מה עשית?מה זה? אפעם לא ראיתי את זה!!!" סנייפ ציחקק ב***ר קפוא,"ברור שלא....זה מנהרה למדשאות אבל בדרך יש התפצלות לחדר שרק המרפאה יודעת על קיומו,אפילו לא המנהל...בואי.."

הם התחילו ללכת ולילי הייתה הרגשה שזה לא ייגמר לעולם...

 לפתע נתקל ראשה של לילי  בתקרה הקשה ,לילי מיהרה להסתכל לכיוון סנייפ אך היא לא ראתה אותו.היא המשיכה ללכת בעקבות אור השרביט ,והתפללה שלא הלכהלאיבוד.במשך רבע שעה הלכה לילי לבדה והרגישה שנאה כלפי סנייפ,היא הייתה בטוחה שעשה זאת בכוונה.

היא המשיכה ללכת ולרגע הרגישה שהיא הוזה,היא ראתה ראש מציץ במרחק לארב ממנה....

הרגשתה של לילי הוקלה,אבל רק לרגע,שיערו של האיש היה חום,ליתר דיוקשערה של האישה היה בצבע חום. הקלתה של לילי דוכאה,זאת לא הייתה מי שרצתה לראות,ממש לא...

"מה קרה לא רצית לראות אותי פה נכון?"שאלה הדמות בעלת השיער החום.

"לא ממש איכפת לי לראות אותך אבל..."ניסתה לילי להרגיע את שותפתה לשיחה,

"אה....אבל לא בנסיבות האלה מה?"הגיבה  בעוקץ.

"טוב אז מה את עושה פה?" שאלה לילי בעניין.

"אם כבר מה את עושה פה? זה מקום שרק אנשים בודדים יודעים על מיקומו" המשיכה בעלת השיער החום ללהג,

"אה ואני מניחה שאת מאלה שמותר להם לדעת?" זעמה לילי.

"יודעת מה? עסקת שווים.אני לא יודעת שאת פה ואת לא יודעת שאני פה" אמרה הדמות.

"ומי ערב לי שתממשי את זה?" שאלה לילי.

"המילה של שתינו?" הציעה.

"עשינו עסק".

הפרק הקודם		הפרק הבא