אלעד כהן ולוחמי האלכימיה

שימו לב, הפרק הזה קצר אז לא יהיה בו הרבה אך הסוף מפתיע, והסיבה שלא המשכתי את הפאנפיק הרבה היא שאף אחד לא הגיב (למה?!?!?!?!?!?!?!?!?!??!?!??!?!?!?!?!?!?!) אז יאללה תגיבו

המשפט בין לילי לבין אלעד:

אלעד אמר ללילי:"לילי, אנחנו הולכים מכאן" לילי נדהמה "למה?" שאלה "המשפחה שלי פה, החברים שלי פה, וגם מאלפוי פה(הבעת גועל מהשם מאלפוי), חוץ מזה אתה רידל!" את המילה רידל היא אמרה בגועל ונרתעה, כאילו הציעו לה לשים את הראש שלה באסלה ששכחו להוריד בה את המים "גם האויבים שלך פה, ונתתי את השרביטים לכולם פה, כולל לך" "כולם? גם את מאלפוי?" אלעד חייך "טוב לא למאלפוי" "אלעד יש דבר אחד שאתה יכל לעשות כדי לשכנע אותי שאתה טוב" אלעד נהייה מאושר, הוא כבר חשב שלילי לעולם לא תבטח בו שוב "מה?" הוא אמר "שתראה לי את המנהל חי"

תגובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא