לילי לונה פוטר

טוב, אז, ככה. תודה לקקגלב, על התגובה ועל השם של רולף סלמנדרה. תודה ללילילולה, על התגובה ועל הכינוי לסקורפיו (סק. ערכתי את הפרק והוספתי את הכינוי הזה, יש לך קרדיט)!!! תודה לג'יני פוטר וויזלי, על התגובה. תודה לג'יימספוטראלבוסדמבלדור, על התגובה. ואחרונות חביבות, תודה לפטרהפוטר ולפוטר לילי על כך שהן מנויות חדשדשות לפיק! 

ועכשיו, לפרק.

***

אוי. ואבוי. לי. הצילו. שמישהו. יציל. אותי. אמרתי כבר הצילו?! כן, טוב אז שוב, הצילווווווו!!!

אוףףףףףף! (תדמינו אותי דופקת את הראש בשולחן.) בום-בום-בום! למה, למה, למה?! 

אוקי לילי, להרגע, נשימות עמוקות.

שאיפה-נשיפה-שאיפה-נשיפה. 

בום-בום-בום-בום-בום! 

דיי לילי, להרגע. 

שאיפה-נשיפה-שאיפה-נשיפה. 

או-קיי... מי האיד-יוט שאמר שנשימות עמוקות עוזרות?!

אדוני, אתה דביל. (זה, היה מוקדש לך). 

 טוב, ולמה? למה אני שקועה במצולות האבדון? 

אוקי, אז זה הסיפור.

הלכתי לדבר עם מירטל המיללת. (כן, היא נחמדה. אפחד לא מאמין לי לזה אף פעם). עמדתי להכנס לשירותים אבל מירטל חיכתה לי בחוץ. "הי, לילי." היא אמרה. "עדיף שלא תכנסי לשם, לטובתך האישית."

"מה?! למה? קשור להוגו?!"

"כן, תסמכי עלי אוקי? אל תיכנסי."

"מירטל, בבקשה זוזי, אם זה הוגו, אני מוכרחה לראות!"

"לא!"

"אני אעבור דרכך."

"בסדר, אני זזה, אבל אם תהיי בהלם, אל תאשימי אותי!" היא זזה.

הצצתי פנימה ו...

בום-בום-בום!

ראיתי את הוגו, חבוק בזרועותיה של נערה אחרת והם... והם...

בום-בום-בום!

הם התנשקו.

הנה, כתבתי את זה, מרוצים?!

פשוט רציתי להקיא. התבוננתי הם קצת והבנתי למה הנערה נראתה לי מוכרת.

זאת.הייתה.אנה.

שני בוגדים.

הסתובבתי והתחלתי לרוץ לכיוון שירותים אחרים כדי להקיא.  

במקום זה מצאתי את עצמי בינשופיה, כתבתי מהר פתק לרוז, שלחתי אותו ורצתי למצוא אותה. 

היא הייתה בכיתת לחשים והתנשקה עם סקורפיו. כמה סבל ביום אחד?! 

שהיא ראתה אותי, היא התנתקה ממנו. "חדשות?" הנהנתי. "נמשיך את זה אחר כך סק." סיפרתי לה הכל. 

ו...

***

אמשיך בקרוב, אני צריכה ללכת לאכול. 

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא