סאמר פאן

אף אחד לא ענה.

היא חזרה אל פטר ונישקה אותו קלות.

" פטס, אתה יודע מי היה בדלת? "

" לא, מי? " הוא שאל, יורד למטה עם ג'יין.

" לא יודעת, יש לך ניחוש? "

פטר משך בכתפיו והניד בראשו.

עוד פעם דפקו בדלת.

" טוב, אתה הולך. " 

פטר שאל מי זה ומישהי ענתה לו.

" אזמרלדה. " הגברת ענתה בקול זקן.

" היי, מתוקה, את מכירה מישהי שקוראים לה אזמרלדה? " צעק פטר מהדלת שבמסדרון הכניסה, כשג'יין מכינה סלט פירות, קצת חביתה ומיץ תפוזים סחוט.

" לא! " היא צעקה אליו.

" טוב, אני פותח. " הוא דיבר לעצמו.

פטר פתח את הדלת. מישהי די צעירה, בגילה של ג'יין, פחות או יותר. היה לה שיער בלונדיני, חלק ושופע ועיניים ירוקות.

" שלום, מי את? " שאל פטר.

" אפשר להיכנס רגע? " היא שאלה, מתחננת.

" בסדר, טוב. את צריכה משהו? "

היא לא ענתה, רק נכנסה במהירות אל המטבח.

ג'יין הסיטה את מבטה אל הנערה.

" לוסי? " היא שאלה בחיוך.

" ג'יין? " היא שאלה, בתדהמה.

לוסי רצה לחבק את ג'יין חיבוק חם ואוהב.

" איפה היית? " שאלה לוסי, מתנתקת מהחיבוק.

" איפה אני הייתי? איך לעזאזל הגעת לכאן? "

" חיפשתי את העקבות שלך, ומצאתי. המערבולת פשוט סחפה אותי לים - "

" אבל פטר אמר לי שהמערבולת לא סוחפת כל אחד, רק מי... שכזה - "

" פטר? " שיחקה לוסי בגבותיה. " מי זה? "

" אה... סתם מישהו. " 

" סתם מישהו? " צץ פטר משום מקום, ועמד לצד ג'יין.

" לא התכוונתי, פטס! אתה יודע, היא חדשה - "

" היי, גם את הגעת לכאן לפני כמה ימים. " הוא חייך.

" ג'יין, ש"ח רגע. "

ש"ח זה שיחת חברות.

" אני באה. " היא אמרה לה, והלכה איתה לחדר האורחים לרגע.

" רגע, פטס, חכה, אני מייד חוזרת. "

הן עלו לחדר האורחים.

" וואו, וואו, וואו, מי זה? "

" זה... סוג של... ידיד שלי. "

" אז את לא בקטע רומנטי איתו, נכון? "

" ברור ש...ככה - ככה, את יודעת. אבל אל תפתחי תקוות. "

" את יודעת מה? ידיד? קטע רומנטי? אני לא מאמינה. תוכיחי. "

" בסדר, " ג'יין אמרה בהחלטיות.

הן ירדו למטה, למטבח.

" היי, פטס, רוצה אחת? "

פטר חייך אליה ונישק אותה נשיקה עדינה.

פטר התנתק לרגע ואמר: " אין לי בעיה להמשיך, אבל שהיא פה... "

" יפה יפה, ג'יין. אז תגידו, איך הגעתי לפה? " היא שאלה.

" באמת... אני באמת לא יודע... רק רגע, את לא כרמן? "

" לא נראה לי, הייתי זוכרת אם היו קוראים לי כר - " 

לוסי נכנסה להלם לשתי דקות. היה נראה כאילו משהו חודר לה לראש.

" פטר? בלה? מה אתם עושים פה? " היא נכנסה להלם.

" בלה? פט, מה קרה ללוסי? "

" היא קיבלה את הזיכרון שלה בחזרה, היא כבר הייתה פה. אמרתי לך שזו כרמן, היא נראתה לי מוכרת. " הוא נאחז בידה של ג'יין.

" כרמן, " סיחררה ג'יין את ראשה. " הכל בסדר? "

" איפה תיאו? " היא שאלה.

" תיאו? " היא לחשה לפטר.

" חבר שלה, הם היו ממש דבוקים, היא בחיים לא תישכח אותו, אני אומר לך. " הוא צחק.

" הוא בבית שלו, " לוסי נשמה עמוק, " נכון? "

" תיאו הוא אח שלי, פט! " נזכרה ג'יין.

" נכון, הם חברים - "

" אבל הוא גדול מדי בשבילה! " קפצה ג'יין ממקומה.

" נכון, נכון, אבל רק בארבע שנים. "

" רק ארבע שנים? " ג'יין הנידה בראשה ונשמה עמוק באיטיות.

" טוב, הלכתי, ביי בלס! " אצה לוסי אל ביתה של ג'יין.

" אז, " כששמע פטר את הדלת נסגרת, נעל אותה ושילב את ידו דרך מותני ג'יין, 

" נחזור לאן שהיינו? "

ג'יין נישקה אותו נשיקה סוערת, כשראשו זז עם ראשה בצורה מושלמת.

" לי אין בעיה. " היא לחשה.

" היי, רוצה גלידה? "

ג'יין הנהנה והוא אחז בידה והם הלכו יחד אל המטבח.

" אני אמזוג, נסיכה. " צחק פטר והיא צחקה איתו. " היי, רוצה ללכת אחר כך? "

" לאן? "

" לאנשהו, " הוא חייך ושם את גביע הגלידה על השולחן. " זו הפתעה. "

" מה אתה מתכנן, אם יורשה לי לשאול? "

" היי, חשבתי שאת אוהבת הפתעות. " הוא תהה לרגע.

" תתפלא. " היא נישקה אותו קלות בפיו, כשגלידה מתפזרת שם.

" טוב, " פיהקה ג'יין. " רוצה ללכת לנוח? "

" אחרייך, גברתי. " הוא חייך.

שניהם עלו לחדר השינה המהודר. הייתה שם מיטה זוגית עם מצעים לבנים ונקיים לגמרי, שידה קטנה ליד, ספה קטנה בפינה, ארון גדול שנמצא כאילו בתוך הקיר, שני מטענים לטלפון וטלוויזיה גדולה.

" רק רגע. " הוא נכנס למקלחת והחליף לחולצה קצרה וירוקה עם גזרת 'וי', ונשאר עם הג'ינס שלו.

" נכנס? " שאלה ג'יין.

הוא נכנס, היא נכנסה ושניהם התכסו בשמיכה. היה מאוד קר, יחסית לקיץ.

" קר לך? " הוא שאל.

ג'יין הנהנה. פניו של פטר ופניה של ג'יין היו אחד מול השני.

" תחזיקי בי. "

ידה השתחלה דרך חור בינוני שיצרה ידו של פטר.

" מישהו חם פה. " היא צחקקה.

שניהם נרדמו, מחוממים וחמודים.

בינתיים, בארמון, לוסי נכנסה בסערה, וראתה מיד את מריאן שמנקה את מסדרון הכניסה.

" כרמן, היכנסי. " היא דרשה מלוסי. לוסי הייתה חביבה על מריאן מאוד.

" היי, איפה תיאו? " היא שאלה.

" בחדר שלו, משועמם. את יודעת כמה הוא התגעגע אלייך? איפה היית? "

" אני אספר לך אחר כך, מריאן. תודה, אבל אני חייבת לזוז. " חייכה לוסי רוצה אל חדרו של תיאו.

היא דפקה על הדלת, תיאו פתח לה, וישר כשראה את פניה נישק אותה נשיקה סוערת כל כך.

היא התנתקה תוך שתי דקות שלמות וחיבקה אותו עוד חמש דקות. הוא חימם אותה והם לא דיברו כלל.

תיאו הוביל את כרמן למיטתו, חיבק אותה והיא התחממה בידו.

" התגעגעתי. " הוא לא שאל שאלות.

" אני יותר. " הוא חיבקה אותו חזק יותר.

הם נרדמו עד למחרת ככה.

הפרק הקודם		הפרק הבא