הארי פוטר8 ופסל הזהב

פרק תשיעי: גלימה בהזמנה

למחרת בבוקר הם קמו.

כבר הייתה לשניהם תוכנית; להישאר במועדון כל היום, ושסקורפיו יסביר להם הכל.

"אתה לא חושב שיחפשו אותנו?" שאלה לילי. "בטח," אמר הוגו, "אבל נצטרך להיות ממש זהירים, הלוואי שפשוט יכולנו להיעלם - "

הוא הפסיק, והוגו ולילי הסתכלו אחד על השניה.

"הגלימה של אבא שלי!" אמרה לילי.

"כן, הלוואי שיכולנו להשאיל מאבא שלך את הגלימה!" אמר הוגו. "אולי נוכל לכתוב לאבא שלך מכתב מהינשופייה!"

"רעיון טוב!" אמרה לילי.

הם הלכו על קצות האצבעות ברחבי בית הספר, כולם היו בארוחת הבוקר, אין מה לדאוג.

"יופי, השטח פנוי." אמר הוגו ללילי.

הם נכנסו לדלת שהיה כתוב עליה ינשופייה, וליד זה הייתה דלת הספרייה.

"אמ, רציתי לראות את הספרייה...." לחשה לילי.

"אז היום תבקרי בינשופייה." אמר ברוגז הוגו.

הם נכנסו.

הינשופייה הייתה יפה הרבה יותר מהתיאורים של ההורים שלהם, הינשופים האחרים של הילדים ישבו שם, וגם ינשופי בית הספר, בשורה ישרה.

"בוא, אירלו." אמרה לילי, וינשופה בא אליה.

"אז לך קנו ינשוף..." אמר הוגו באכזבה ובמעט קנאה.

"כן," אמרה לילי, "בוא נכתוב את המכתב לאבא שלי!"

הם כתבו את המכתב;

מר הארי פוטר,

כאן ביתך לילי, אני והוגו קיווינו שתוכל בבקשה להשאיל לנו את הגלימה,

את גלימת ההיעלמות, רק לזמן קצר.

הסברים אחר כך. אם תוכל.

באהבה,

לילי והוגו.

הם שלחו את המכתב בלי לעבור עליו עוד פעם, שזאת כנראה הייתה הטעות שלהם.

"אוי לא!" אמרה לילי, "שכחנו לכתוב שהוא ישלח לנו את זה בינשוף!"

"נו, מה את חושבת? שהוא יבוא בעצמו?" התבדח הוגו.

"אתה לא מכיר את אבא שלי..."

"נו, אני בטוח שבמשרד הקסמים נותנים לו המון עבודה. הוא לא יבוא, ואת יודעת שיכול להיות שהוא אפילו לא יסכים...."

"הוא יסכים, אתה עוד תראה!"

"כן... בואי נצא מפה מהר!"

הם רצו במעלה המדרגות הלולייניות, והמדרגות עצרו בקומה השלישית.

הם שמעו משם רעש, לא של מפלצת או של חיה, אלא של בן אדם.

הפרק הקודם		הפרק הבא