כששתי משאלות מתגשמות

הפרק הזה מוקדש לליאו, שניחשה נכון, ולג'סיקה, שעלתה עלי.

אני מצטערת שזה קצר, אבל הקטע של הכלב מפצה על כך, לא? (אם תקראו תבינו)

__________________________________________

ג'סיקה שלפה מהתיק שלה בלוק ציור ענקי והחלה לסרטט משהו.

''מה את מציירת?'' שאלה לילי.

''אה, זה? אני מנסה לעצב שלט של ''זהירות, כלב'' לחצר שלנו. יש לנו כלב.'' ענתה ג'סיקה.

''אפשר לראות?'' שאל רון.

''הנה,'' אמרה ג'סיקה בשמחה והושיטה לו וללילי את הבלוק. ''תהנו.''

''זהירות, כלב!''

''אהההה! כלב!''

''אני מתה. אני מתה. אני מתה. כלב!''

''תתארו לעצמכם, כלב!''

''תגידו לי שהוא ילך.''

''מי?''

''הכלב!''

''סבבה.''

''הוא הלך.''

''באמת?''

''לא.''

למטה היה מצויר כלב.

הייתה שתיקה של כמה שניות, ואז לילי פרצה בצחוק.

''מוצא חן בעינכם?'' שאלה ג'סיקה בשביעות רצון.

''זה נחמד.'' אמרה לילי. ''יוצא דופן.''

ג'סיקה הכניסה את הבלוק בחזרה לתיק.

לילי לא התאפקה עוד. ''תגידי, איך את מכניסה את הכל לתיק?''

''אה, זה?'' שאלה ג'סיקה. '''אפשר לומר שיש לי... אובססיה ל''מרי פופינס''.''

''ואת מנסה לחקות אותה.''

''בדיוק.''

''איך זה פועל?'' שאלה לילי והציצה לתוך התיק, כדי לגלות שלא היה בו דבר.

''סודות של מרי פופינס.''

''מה עוד יש לך שם?'' שאל רון.

''אמממ... בואו נראה,'' אמרה ג'סיקה. ''השרביט שלי, התנשמת שלי, המגפיים שלי, הפוסטרים של Queen, כל הספרי לימוד שלי, ה-''

''כל הספרי לימוד? איך הצלחת?''

''סודות של מרי פופינס,'' חזרה ג'סיקה.

משהו רישרש בתוך התיק של ג'סיקה.

לראשונה, היא נראתה מבוהלת.

_________________________________________

אוקי, אמשיך שיהיו שתי תגובות. 

הפרק הקודם		הפרק הבא