מחנה החצויים?!

היי חב'רה החלטתי לצרף גם את הארי פוטר לסיפור אם זה דומה לכמה סיפורים שקראתם כבר זה כי לקחתי משם כמה רעיונות.

'הילד הזה היה מוזר.' חשבתי כשחזרתי למחנה.

'אבל הוא נלחם היטב' חשבתי שוב.

זה היה כאילו שני אנשים שונים דיברו בתוכי.

'לא ניתן לסמוך עליו.'

'אל תשכח שהוא הצליח לעזור לך להביס את הבן של מהשמו.'

'היי תסתמו כבר אני מנסה לחשוב כאן!'

התערב קול שלישי בשיחה.

'רגע מי זה? צא מפה!'

"סתמו!!" צעקתי בקול שגרם לכמה אנשים להסתכל עליי במבט מוזר.

'אני סומך עליו וזהו.'

'זה פרסי שאני מכיר!'

"אני לא פרסי" סיננתי.

'עכשיו אתה כן אז תתחיל להתרגל!'

הגעתי בשלום למחנה החצויים עם מיגרנה אבל בשלום.

"פרסי!" מישהו צעק אליי.

"גרובר!" צעקתי אליו חזרה.

גרובר בא אליי בריצה. "אתה חייב לראות את זה!"

אני והוא רצנו למחנה כשאנבת' רצה אליי ועטפה אותי בחיבוק. "אתה חי!"

"כן למה שלא אהיה?" עניתי לה.

"שמענו על הקרב עם מפלצת התנין." "כל העולם כבר יודע? חשבתי שזה יקח יותר מדקה." רטנתי

"לא משנה אתה חייב לראות את זה!" "וואו פעם שנייה שאני שומע את זה היום."

רצנו לבית הגדול וראיתי שם את עצמי רק ממין נקבה.

"פרסי זאת דיאנה אחותך התאומה מאותו אבא ואמא." אמר כירון שנראה עייף וערני בעת ובעונה אחת.

"היי פרסי נעים להכיר" אמרה הילדה.

סורי אם זה קצר אני פשוט נורא ממהר. 

הפרק הקודם		הפרק הבא