סוד הקסם היהודי

בס"ד

שימו לב שדירוג הפאנפיק עלה. כנראה שזה מה שקורה כשמנסים להעלות לכתב את הלך הרוח במדינת ישראל...

בכל שש ורבע שנותיו במערכת החינוך אילון לא פגש מורה כל כך משונה כמו חיליק גולד. הוא היה מורה לשיקויים, והשיעורים שלו היו מתקיימים בכיתה קטנה ליד האולם הגדול, מה שהופך את השיעורים שלו למקום הגבוה ביותר בכל בית הספר. כשנשאל מדוע הוא עורך את שיעוריו כה גבוה הוא ענה ש"בשביל שיקוי טוב חשוב אוויר צח, ועכשיו תבחשו את מה שיש לכם בקדירה, גם במובן המטאפורי". אילון לא התבייש לומר שהוא לא הבין למה המורה חיליק התכוון. טוב, האמת שהוא כן התבייש, אבל זה כבר לא קשור. ובכל זאת הוא התלהב בכל פעם להיכנס לכיתה המצוחצחת והמבריקה של המורה חיליק, שנראתה כל כך חדשנית כאילו נלקחה מתוך סרט מדע בדיוני. אפילו חדר ההכנה הצמוד לכיתה, זה שמשם חיליק היה לוקח חומרים שונים ומשונים, היה נראה כמו סרט הוליוודי.

באחד השיעורים האחרונים לפני חנוכה, כשחמשת התלמידים של בית רהב רקחו שיקוי שאמור היה ל... אילון כבר לא היה בטוח למה השיקוי הזה נועד מרוב שיקויים וריחות וחומרים שונים, חיליק התקרב לקדירה של אילון, הגדיל את אפו המטאמורפאגוסי משמעותית והחל לרחרח את תכולת קדירתו.

"מלמד יקירי, השיקוי שלך צריך להריח יותר מתקתק ופחות ממורמר. בשיקוי הרגשי הדבר החשוב ביותר הוא רגש!" חיליק קרא והחל לדלג לו ברחבי הכיתה.

"המורה, אתה לוקח מהחומרים של השיקויים לפעמים? קצת לגלגל?" עומר צחק לו מאחור.

"רק מוגלת פרונקלשטונקלים, לוי חביבי, ואל תספר לילדים!" חיליק קרא כשהוא ניתר במרכז הכיתה.

"טווב, חמשתכם, למה אתם כל כך קצת? בבית שלי יש איזה שלושים תלמידים משכבת הגיל שלכם!" חיליק צחק כשהביט בכיתתו הכמעט ריקה, "בכל מקרה, פקקו מבחנות והגישו לי אותם! נראה כמה השיקויים לכם אפקטיביים..."

"שנייה, המורה, רק רגע!!" רננה המבוהלת קראה בקול.

"נו, אל תטריחי אותי..." מלמל חיליק ובהינף שרביט גרם למבחנה קטנה לטבול בקדירתה של רננה ולהתמלאות בשיקוי תכול.

"נו, מי יהיה הנסיין שלנו להיום?" חיליק מלמל כשהוא פותח את יומנו.

"לוי עומר, אתה היית הנסיין בפעם שעברה..." חיליק המשיך כשהוא מביט בימנו.

"כן, אני זוכר," עומר אמר כששפשף את מרפקו שנותר מצולק כששתה את השיקוי של בלהה בשיעור הקודם.

"זה אומר שהנסיין שלנו היום הוא מלמד אילון! גש הנה עם מבחנתך!" חיליק אמר ואילון התקרב בחשש כשהוא אוחז מבחנה מלאת שיקוי כחול כהה ביד.

"לפני שאתה אוכל את מה שבישלת," חיליק פתח בדברים, "הייתי שמח להדגים לכולכם איך שיקוי רגשי אמור להשפיע."

בהינף שרביט חיליק אחז כוס חד פעמית מלאה במשקה כחול כלשהו.

"שתה, מלמד," חיליק הושיט לאילון את הכוס והוא שתה בחשש.

"בואו נראה..." חיליק מלמל כשאילון הרגיש את מוחו מתנתק מגופו. מוזיקת שאנטי נשמעה באזניו והוא החל להתנדנד.

"יופי, גבר, תשתחרר! אוי-אוי-אויי!!!" חיליק קרא ואילון החל לדלג בהתלהבות ברחבי הכיתה.

"איזה אוויר!!!! איזה אוויר!!!!" חיליק קרא והחל לדלג יחד איתו.

"מה המצב אחי?" אילון שאל את חיליק בקול מאנפף ואיטי.

"הכל זורם, אחי," אילון ענה לעצמו.

"כן..." חיליק גירד בפדחתו, "ההשפעה ובד כמו שאתם רואים, עשר נקודות לעצמי על שיקוי מוצלח! הא-הא!" ועשר קרני אור קטנות ותכולות יצאו מחיליק וחזרו אליו כמו בומרנג.

אילון קרס בפתאומיות על הרצפה.

"אילון! אתה בסדר?!" דפנה המבוהלת קראה.

אילן קם באיטיות ושפשף את ערפו. "איפה..מה..." הוא מלמל.

"אה, אתה פשוט הרגשת את מה שאני הרגשתי, מלמד! זה שיקוי רגשי!" חיליק התלהב, "וכעת זה הזמן לבדוק את השיקויים של החברים שלך ונראה עד כמה הם צלחו..."

אילון גמע את בקבוקו של עומר שישב לו מאחור וצחקק.

אילון הביט בעומר ומיד החל לצחוק בפראות.

"אח, לוי, מה עובד לך בראש? תראה מה עשית למלמד המסכן!" חיליק אמר עם חיוך גדול על הפנים.

אילון הביט בעומר והחל לצחוק עוד יותר. עומר ראה את אילון וצחק גם הוא. צחוקו של יאלון גדל ועומר כבר דפק על השולחן מרוב צחוק. אילון לא נשאר חייב ופשוט קרס על הרצפה והחל להתגלגל מרוב צחוק.

"אה, השיקוי הרגשי הוא שיקוי נהדר, בלי ספק!" חיליק קרא ופרץ בצחוק, "ייתכן שהשיקוי שרקחת היה קצת מוגזם, לוי!"

בלהה הביטה בהם והחלה לצחוק גם היא. לא עבר זמן רב וכל חמשת התלמידים והמורה צחקו בפראות. הם לא הצליחו לעצור את צחוקם שרק הלך והתגבר. אילון הרגיש את בטנו מתהפכת ואת חומצות קיבתו מאיימות לפרוץ מהגרון, אך משום מה זה הצחיק אותו במידה שלא תאמן. ובאותה מהירות שזה התחיל כך זה גם הפסיק, אילון חדל לצחוק והשפעת השיקוי פגה.

"כמובן שככל ששותים יותר מהשיקוי כך השפעתו נמשכת ליותר זמן," חיליק אמר, "מלמד, שתה את השאר!"

אילון שתה בחשש את השיקויים שהבנות הכינו. השיקוי של רננה יצא דליל מדי ואילון לא חש בהבדל מסוים בהרגשתו. השיקוי שדפנה הכינה גרם לאילון לירוק אש מגרונו למשך שניות ספורות ("וואו! את חייבת ללמד אותי איך הכנת כזה שיקוי נהדר, מנדפרו!" ספק-התלהב-ספק-הקניט חיליק), והשיקוי של בלהה הריח מוזר, וכשאילון קירב את הבקבוקון לשפתיו חיליק הזהיר אותו: "שים לב, מלמד נערי, גברת ברוך הכניסה לתמיסה שלה שיליה של אדן שדה ורק אז חלמון קוקאטריס, ולא להיפך כמו שנתבקשה. כך מכינים שיקוי רעיל, ואין זה משנה אילו רכיבים נוספים יש בתערובת. זכרו: יש להכניס למים קודם את החלמון של הקוקאטריס ורק לאחר מכן את השיליה של אדן השדה. אחרת מדובר ברעלן שיהרוג אתכם בעשירית השניה, ואני לא מגזים. היה לי דוד משה אחד שהייתה לו חווה, ובכל בוקר היה מגרגר גוגל-מוגל שכזה שלתוכו הכניס כדרך קבע חלמון קוקאטריס ולאחר מכן שילית אדן שדה. בוקר אחד הוא הכניס את המרכיבים בסדר הפוך, אני הייתי נוכח אז, והוא התפגר מיד. אנא הישמרו ואל תכינו שיקויים ללא השגחה."

כל החמישה הביטו בחיליק בעיניים פעורות. אילון היה מזועזע מהסיפור. למה הם לומדים על דברים כל כך מסוכנים?

"ובכן, מלמד נערי," חיליק המשיך, "נותר רק השיקוי שלך. אך אם אתה תשתה אותו יווצר פרדוקס, כי מדובר ברגשותיך שלך עצמך, לכן אבחר נסיין אחר. מישהו מתנדב?"

עומר מיד הרם יד.

"נו, לוי, תפצה אותנו על התקפת הצחוק שלך ובוא שתה את השיקוי של מלמד. קח שלוק קטן," חיליק סימן לעומר לבוא אליו ושלח לעברו קרן אור כחולה-סגולה של בית רהב. עומד ניגש וגמע לגימה קטנה מהשיקוי.

"נו?" חיליק שאל בעיניים נוצצות.

"השיקוי עובד," עומר ענה ביובש, "אני מרגיש שמעולם לא הכרתי את אילון יותר טוב מעשיו. אני יודע מדיוק איך הוא מרגיש."

"נפלא," חיליק צהל, "אז זינגר, לוי ומלמד, זיכיתם את הבית שלכם בשתי נקודות כל אחד!" חיליק הכריז ואילון הרגיש את התחושה המחשמלת והנעימה של קרני אור שנכנסות לתוכך.

"אה, ורגע לפני שאני משחרר אתכם," חיליק אמר, "זה השיעור האחרון שלנו לפני חנוכה וזה אומר ששיעורים נוספים לא יתקיימו עד לאחר החג. לכן כעבודת חופש עליכם לכתוב קטע קצר שמתאר את השפעת שילית אדן השדה על חלמון הקוקאטריס. אסור שזה יצא לכם מהרא, שמעתם אותי!?" חיליק הכריז והחמישיה הנהנה בצאתה מהכיתה.

בערב התכנסו כל תלמידי בית רהב בחדר המועדון.

"מה יש פה?" אילון שאל את עומר שהשיב לו במשיכת כתפיים. לפתע דלת חדר המועדון נפתחה ולתוכה נכנסה שרית גורביץ', ראש הבית, ובידה משהו שנראה כמו קלשון משונן עם הרבה להבים.

"היא עומדת לשפד אותנו?!" אילון שמע את רננה המבוהלת.

"זה חנוכייה," הוא שמע את עומר ממלמל באושר, "נחנו הולכים להדליק נרות יחד! זה גיבוש לא נורמאלי!"

ואכן שרית עמיד את החנוכייה על אדן החלון. היא הושיטה נר לסתיו שבירך על החנוכיה והדליק את הנרות בה, ויחד כולם שרו את שירי החג.

בהמשך, כשכולם אכלו סופגניות מתפוצצות, זהר הוסיף: "כשאני רואה את כולם עם אבקה לבנה מתחת לאף אני נזכר בחיליק הסטלן," משפט שעורר גל צחוקים.

"מה?" אילון שאל את עומר.

"הוא כאילו אומר שחיליק, המורה לשיקויים, בגלל שהוא בחדר קטן עם מלא חומרים הוא בטוח מעשן משהו," עומר הסביר. הבדיחה לא הצחיקה כל כך את אילון, הוא חיבב את חיליק. הוא הופתע לראות, או יותר נכון לא לראות שום תגובה משרית, ואז הוא שם לב שהיא הלכה משם מבלי ששם לב.

"חשבתי שראש הבית אמורה להיות מחוברת לתלמידים שלה," אילון אמר.

"מה קרה," אחד מחבורת סתיו-זהר ניגש לאילון, "מתדעדע לאימא, ילד? לא הספיק לך להציץ עלינו במסיסת פתיחת שנה יא הומו?"

רומי שעברה שם החווירה.

"אבי!" היא כמעט צרחה, "איך אתה מדבר?!"

"מה, יש בעיה?" אמר אותו אבי שהייתה לו תספורת מוהוק מודגשת ותליון מגן דוד על גלימתו בעלת צווארון V.

"אתה-- אתה--" רומי אמרה.

"אויש, עזבי אותו, רומי," אחת מחברותיה של רומי ניגשה אליה, "כולה מתעלל בזיינוק מסכן, ההדרכה עלתה לך לראש."

אילון האדים, ואז החוויר, והסגיל והוריק.

"נו, יא מתפתל," אבי המשיך, "מה אתה מחליף צבעים?"

"אה, אבי, עזוב את הקוקסינל הקטן," זהר צעק לו, "בוא תראה איזה חומר הצלחתי להכניס לסופגנית המתפוצצות!"

אבי הלך משם ואילון הרגיש את ידו של עומר עוטפת אותו ומעלה אותו לחדר השינה שלהם. ראייתו התערפלה וכשרגליו פגעו במיטתו הוא צנח עליה מבלי להחליף בגדים.

"אז מה," אילון שמע את עומר אומר לו, "כולה קילל אותך, בקטנה. עזוב את זה, שים זין ותתגבר על זה."

אילו הופתע לשמוע את עומר, מי שהחשיב לחבר, אותו ילד חייכן וחובש כיפה, מקלל. הוא לא הרגיש שייך לבית הזה בשום צורה.

"תכל'ס אחרי שהרגשתי את מה שהרגשת היום אני קצת מבין אותך," עומר המשיך, "באמת דפקו אותך מכל הצדדים בבית ספר הזה."

גם העברית שלו עילגת, חשב אילון.

"אל אתה פה, ואינעל דינאק העולם, ואיך אומר השיר? 'אני יודע שהכל יהיה בסדר'..." עומר אמר והתחיל לפזם לעצמו.

כל מה שאילון המבועת הצליח להוציא מפיו זה את המשפט "אבל הומו זו לא קללה".

אילון לא ראה את עומר אבל הניח שהוא מגלגל עיניים או חובט במצחו בייאוש או משהו בסגנון, כי אחר כך הוא שמע את עומר אומר: "אתה יודע מה זה הומו? זה בן שמזדיין עם בן! שמקבל בתחת!"

"ע-עזוב, אתה יודע מה אני מרגיש, לא? שתית את השיקוי..." אילון מלמל ועומר לא ענה.

חנוכה חלף סוף סוף, אילון קיבל בחזרה את שלל המבחנים שנערכו לו לפני החופשה, ולא היה מבחן אחד בו הוציא ציון נמוך מתשעים.

"יא-אללה, איך אתה עושה את זה?" עומר שאל את אילון בתסכול ערב אחד כשהיה מוקף במלא דפים שבראשם ציונים לא מזהירים מוקפים בעיגול אדום.

"זה כי החבר הגיי שלך חרשן מת, לוי," הפטיר לעברם אותו ערוסי ששרית צעקה עליו ביום הראשון ללימודים.

עומר השתעל.

"תפסיק כבר עם זה," עומר מלמל, שלף את שרביטו וכיוון לעבר ערוסי לחש "ריקטוסמפרה". ערוסי יצא בריצה מחדר המועדון כשהוא מתפתל מדגדוגים. כל זה קרה כל כך מהר שאילון לא שם לב למתרחש סביבו. האם באמת ייתכן שעומר קילל מישהו בשבילו?

"בוא תסביר לי משהו קטן בכשפומטיקה," עומר פנה לאילון ההמום כשלפתע הלהט בעיניו כבה וחמש קרני אור יצאו מחזהו.

"ערוסי השטינקר המנייאק הכלב ה..." עומר החל לקלל בשצף קצף שאותו נחסוך מקוראינו, "אותך הם מקללים מילולית כל הזמן אבל ברגע שמישהו פוגע להם בקצה של השערה בראש הם ישר קופצים."

באותו הרגע סתיו נכנס לחדר המועדון.

"מה שמעתי, הזיינוק חש ת'צמו? אה?! אנחנו התחלנו בטוב, לוי! לא מספיק הורדתי'ך נקודות, זאת רק ההתחלה!" הוא צעק.

"אם לא הייתם נטפלים לאילון כל הזמן זה לא היה קורה!" עומר צעק והאדים.

"א...עומר.. באמת.. אתה לא חייב..." אילון התחיל לומר.

"רואה? אפילו אלון לא רוצה שתהיה הבייביסיטר שלו! עזוב אותו גם אתה!" סתיו צעק בחזרה. אילון אפילו לא הרגיש צורך לתקן את סתיו ששמו אילון ולא אלון.

"זה לא אומר שאתה יכול לעשות מה שבא לך לאף אחד!!!" עומר נעמד וצעק. אילון הביט בכלי דם כלשהו בצווארו של עומר שהחל להתנפח.

סתיו שתק והתבונן בשניהם. לאחר זמן מה אמר: "יודע מה? צודק, התחלנו ברע. תן לי הזדמנות לתקן."

"מ-מ-מה?" עומר שאל בבלבול.

"בואו ננסה להתחיל מאפס," סתיו המשיך, "בכל שנה יש לבית רהב מסיבת סילבסטר מטורפת לכיתות י' ומעלה. השנה, כשאני מדריך ראשי ואני מארגן ת'מסיבה, אני שובר מוסכמה ונותן לשניכם להיות במסיבה גם, למרות שאתם כולה זיינוקים מטומטמים. ככה אני יוצא בסדר ואתםתפסיקו להתלונן. יש?"

"יש!!" קרא עומר בשמחה.

"יופי, אז אני יודיע לכם מתי ואיפה כמה ימים קודם כי יש עוד איזה שבועיים וחצי עד אז," סתיו המשיך ושוב אילון הבליג על העברית העילגת, "אבל דיר באלאק אתם מבריזים! חשוב שתבואו כי אם לא אתם מתים!"

"סבבה, נבוא, נבוא, נבוא," קרא עומר הנרגש וסתיו יצא מחדר המועדון בחיוך זדוני.

"רואה?" עומר אמר לאילון, "אמרתי לך שהכל יהיה בסדר! עכשיו אפילו יותר טוב! אין, אילון, יהיה פצצה!"

"אתה בטוח שזה טוב המסיבה הזאת, עומר?..." אילון שאל בחשש.

"נו, אל תדאג, מה כבר יכול לקרות?" עומר המאושר אמר, "עכשיו אתה יכול להסביר לי משהו בכשפומטיקה?"

איכשהו אילון היה ממש מודאג מהאושר של עומר, ההחלטה הפתאומית של סתיו והמסיבה שעומדת לבוא. משהו ממש הסריח בכל הסיפור, ואילון פחד לגלות מה. אבל יש עוד זמן עד המסיבה, ואילון יצליח לברר מה קורה.

ומצד שני, אילון הכיר את עצמו. הוא ידע שאם מכריחים אותו כל כך בסוף הוא ילך חמסיבה, למרות שוהא יעשה הכל כדי להימנע מזה. כי כזה אילון, וכזה האופי שלו. וכעת כל מה שנותר לעשות זה לחכות לשלושים ואחד בדצמבר.

המשך יבוא

הפרק הקודם		הפרק הבא