![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
משרד הקסמים רצה לעצור אותה, הם התלבטו בין בין מעצר לקוסמים קטינים לבין אזקבן. כן, מה שהיא עשתה היה עד כדי כך נורא. היא גילתה את כוחותיה לראשונה...
פרק מספר 10 - צפיות: 9076
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: דרמה - שיפ: דארקו/ גרייס (דמות שהמצאתי) - פורסם ב: 17.09.2015 - עודכן: 29.07.2018 |
המלץ! ![]() ![]() |
אני פותחת את עיניי באיטיות. ראייתי עדיין מטושטשת. אור לבן חזק תוקף את עיניי. המ.. מעניין אם אני מתה. כאשר ראייתי מתבהרת אני מבינה שאני נמצאת עכשיו על מיטת בית חולים, כאשר ווילון מקיף את מיטתי. אני מנסה להיזכר במאורעות הקודמים, מה קרה שהגעתי לכאן. אני לא מצליחה להיזכר, אני מניחה שאני עדיין מטושטשת. אני רואה חבילה עטופה בנייר חום לים המיטה שלי, עליה היה מצורף פתק ובו רשום שמי. אני פותחת את החבילה וערימת מתוקים מוזרים למראה נופלת עליי. אני מעבירה את ידי בי הממתקים ההם, צפרדעי שוקולד, סוכריות בכל הטעמים של ברטי בוטס ואפילו בקבוק מלא במיץ דלעות. אני פותחת חבילה אחת של צפרדעי שוקולד, אני רוצה טעם מתוק בפה. כאשר אני פותחת את החבילה, צפרדע עשוייה משוקולד כמעט קופצת לי מהיד. אני מושיטה אליה את ידי ותופסת אותה בזריזות. החלטתי לבדוק את המרכיבים של הדבר הזה, לבדא שזוהי לא פרדע אמיתית. למזלי הרב, לא היה רשום 'צפרדע' ברשימת המרכיבים. לקחתי ביס גדול מהצפרדע. כשסיימתי לאכול אותה שמתי לב בזווית עיני כי יש עוד פריט אחד בחבילה. אני לוקחת את הכרטיס שהיה מונח שם ורואה איש זקן שמחייך אל כיווני ואז נעלם. הפכתי את הקלף בידי וקראתי את השם "אגריפס". החלטתי לשמור את הקלף להזדמנות אחרת, שיהיה לי יותר זמן להעמיק בדברים. בנתיים אני מניחה שאחזור לישון, קשה לי להשאיר את עיני פתוחות מרוב עייפות.. אנחנו מתקרבות אל הקיר יותר ויותר אבל לא היה לי אכפת. הייתי בטוחה שנתרסק, אבל היי- בואו נודה בעובדות- מגיע לי יותר גרוע מזה. אני רק מקווה שזה יכאב, שאני יוכל לחוות אפילו טיפה מהכאב שעבר על האנשים שפצעתי והרגתי. ולאחר מכן אני רוצה לא להרגיש יותר שום דבר. אנחנו עוברות את הקיר. לא- אנחנו עוברות דרך הקיר. למה לא צפיתי את זה מראש, אה? דמעות הציפו את עיניי והצמיד חזר להכות. אני עדיין המומה כי לא ידעתי שמה שקרה עכשיו אפשרי. אני רוצה למות. למה הם לא יכולים להביא לי למות בשקט? אני רוצה למות. הפרופסור מקגונגל גוררת אותי לכיוון הרכבת שבדיוק הגיעה. אנחנו עולות לשם בשקט, מנסות לא לתפוס תשומת לב. למרות שאני רואה שאנשים מביטים בנו ומתלחששים. כעבור כמה זמן של שתיקה מביכה מקגונגל מגישה לי את גלימת בית הספר ואומרת לי ללכת לשירותים להחליף לתלבושת ראוייה. אני מהנהנת. אני מניחה שאנחנו כמעט מגיעים, אני שומעת את כרוז הרכבת מכריז: "התחנה הבאה- הוגוורטס!"
|
|
||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |