האם הוא קוסם?

"אני חייב להסתלק מכאן מהר," אמר ארתור בשקט ובמהירות כשנחתו בבית משפחת דרסלי, "הם לא ממש... אוהבים אותי, נגיד. בהצלחה איתם, ג'ורג' יאסוף אותך מחרתיים!"

ארתור הוציא מכיסו מעט אבקת פלו ותוך שניות כבר לא היה שם.

"פטוניה?" קרא דילן לתוך הבית הריק, "ורנון?" ניסה שוב, אך ללא מענה.

דילן הרגיש כי הוא זקוק לחדר שלו, ולכן קיפץ לשם בקלילות.

הוא מעט נבהל כשראה ינשופה עומדת לו על אדן החלון.

"שלום לך, ציפור יפה, מה את עושה כאן?" שאל.

הינשופה הרימה את ראשה וצווחה בכאב, עד שדילן שם לב לחוט שהסתבך בצווארה.

"אוי, אוי, איך זה קרה?"

הינשופה הנידה את ראשה בחוסר ודאות.

"טוב, אני אראה מה אפשר לעשות, אל תזוזי."

כעבור שלוש דקות בערך, חזר דילן עם מספרים קטנות. הוא חתך את החוט בעדינות עד לשיחרור ראשה של הינשופה.

כשסיים, היא צווחה בשמחה והתעופפה בחלל החדר. היא התיישבה על כתפו כמחוות תודה ואז עמדה על אדן החלון שוב.

על רגלה היה רשום שמה, שהיה 'פונצ'וויל'. ואז היא פרשה את כנפיה ועפה הרחק הרחק.

'בום, בום, בום!' נשמעו לפתע דפיקות עזות על דלת הבית.

דילן רץ למטה לבדוק מי עומד בדלת, וראה את ורנון עומד בחוץ ומנסה להכניס את המפתח לחור במהירות.

למרות שדילן חשש כרגע ממפגש עם ורנון או פטוניה, הוא פתח את הדלת.

ורנון, מרוב הפתעה, הרים את דילן גבוה וחיבק אותו חזק.

"איפה פטוניה?" שאל דילן.

"בבית החולים. ההתעלפות שלה ביחד עם הדאגה אלייך... היא לא עומדת בזה..."

"אתה יכול לספר לי על הכל, אני לא מבין."

"לספר לך על מה?"

"על המכתב והכל, על הוגוורטס, על קוסמים, על המקצועות המוזרים שלהם..."

"אני ופטי לא ממש... אוהבים אותם, נגיד."

"זה גם מה שארתור אמר."

"ארתור? ארתור וויזלי?"

"אתה מכיר אותו?" שאל דילן בפליאה.

"למזלי לא, אבל נפגשנו בעבר, כשהוא הרס לנו את הסלון."

"אז מה אתה כן יודע?" המשיך דילן לתחקר את ורנון.

"שב, זה ייקח זמן. תדע שאני לא ממש אוהב את זה, כן? אבל אני אספר לך."

--------------------------------------------------------------------------------------

אני מקווה שתאהבו את הפרק:) אשמח לתגובות

הפרק הקודם		הפרק הבא