אדון האופל החדש

בס"ד

אז ככה,

imagine it יקירי, כבר ציינת הרבה יותר מדי פעמים שאתה בצד של קלרה. אי לכך ובהתאם לזאת:
1. קלרה בצד שלי, לכן גם אתה בצד שלי. מ.ש.ל.
2. ציטוט מפרק 9:"אבל זה imagine it, אני לא אמור להאמין לו כי הוא לא לטובתי."

הארי פוטר לורד ולדמורט, אני מאמין שעוף הגשם היקר הסביר לך מה זה. תבורך, עוף הגשם. לא שאני יודע מה זה בדיוק עוף גשם, אבל תבורך. בכל מקרה, מר הארי פוטר לורד ולדמורט, אם כל כך בא לך אתה יכול לרגל אחרי הארי פוטר ומשפחתו. לא שאני יודע מה זה יעזור עכשיו, הרי את ג'יימס פוטר ניטרלתי (אלא אם כן הוא יוכל לנהל דו קרב או אפילו סתם שיחת חולין עם מישהו מבלי שהמישהו יצחק מהחרוזים שלו), אלבוס פוטר גם ככה לא עושה הרבה (אני לומד איתו בשיעור שיקויים של המורה פנסי פרקינסון), ומה שאר הפוטרים כבר יכולים לעשות? הא!  ולא קראתי את הארי פוטר והילד המקולל, אם כי imagine it עשה לי ספויילר מטורף. מה שמזכיר לי...

רשימת הספויילרים המרושעת

כן כן, אחרי שלושה פרקים (או ארבעה, אם סופרים גם את השטויות שאמיליה לנה ורה סנור עשתה) של פגרה, רשימת הספויילרים המרושעת חוזרת! הא הא הא!!!

1. ורוניקה מארס: אבא של לוגן רצח את לילי קיין.

2. חברים: רוס ורייצ'ל ביחד.

3. מד מן: דון דרייפר היה חייל בצבא ארה"ב שנהרג. דיק וויטמן גנב את הזהות שלו.

4. משחקי הרעב: המורדים מכניעים את הקפיטול, קטניס ופיטה מקימים משפחה במחוז 12.

5. משחקי הרעב - הגרסה הכשרה לפסח: המורדים מכניעים את הקפיטול, קטניס וגייל מקימים משפחה במחוז 12.

6. משחקי הכס:

א. חאליסי הורגת את חאל דרוגו.

ב. נד סטארק מת (ראשו נערף בפקודת ג'ופרי).

ג. רוב סטארק, קטלין סטארק וטאליסה מייג'ר נרצחים ב"חתונה האדומה".

ד. ג'ופרי מת מהרעלה ב"חתונה הסגולה" (אצבעון היה האיש ששתל את הרעל).

7. משחקי הכס (עדיין לא קרו בסדרה, אך מופיעים בספרים של ג'ורג' ר. ר. מרטין): אוברין מרטל מת בקרב עם "ההר", טיריון הורג את אבא שלו ואת שאי, קייטלין סטארק מוחזרת לחיים על ידי כהן של אל האור, ג'ון סנואו אולי מת אחרי שאנשי משמר הלילה דוקרים אותו (עדיין לא ברור לפי הספרים) וסרסיי מואשמת בפריצות ומודחת מעמדת השליטה. 

8. משפחת סימפסון: מגי ירתה במיסטר ברנז, הומר ומארג' מתגרשים, בארט מת, נד ועדנה ביחד.

9. נמלטים: מייקל סקופילד מת.

חיחי, אני כזה מרושע לפעמים!

בכל מקרה, הארי פוטר לורד וולדמורט, איך תשאיל לי את זה? אתה נמצא לך בישראל ואני כאן בהוגוורטס!

חולה על הארי פוטר!!! יקיר(ת)י, אה.

Cat Valentine אהובתי, אני אשמח להשתלט על העולם, אבל יש בעיה קטנה, מי זה הסלוטן הטורקי ההוא עם השפם והכרס? ואם כבר, אני אהיה כמוהו ולא הוא כמוני!

Baby panda אהובתי, כמובן שתזכי ליחס הולם כמו כל תומכיי כאן. כל אחד מכם יקבל את מה שמגיע לו...

Tracy73 היקרה, מי בדיוק קוסם בעולם הרגיל והמשעמם שלכם? אה? וטראמפ אפילו לא קוסם אמיתי! הוא העתיק את הקסם שלו מבנימין נתניהו! את חושבת שאני לא יודע?

עוף הגשם המבורך, כמו כן, אתה מבורך, ואני מתכוון לברך אותך באחת משלוש הברכות שיש עליהן מחילה: ברוך אתה עוף הגשם אשר הסביר להארי פוטר לורד וולדמורט דיסוננס קוגנטיבי מהו. התחייא! חייה! היאח!

זהו, התייחסתי לכולכם הפעם. למרות שיש חלק קטן שאמרתם לי, והוא שאלו"ס כלואה אצל פרופסור מקגונגל! איך אתם יודעים את זה? התחמנית ההיא שוב שברה את הקיר? אויה! שוד ושבר!

"אמיליה שוב שברה את הקיר!" אמרתי לקלרה ואדם, "והיא כלואה אצל פרופסור מקגונגל בחדר!"

"נו, זה טוב לנו, לא?" שאלה קלרה.

"זה מעולה," אמרתי, "אבל צריך לנטרל אותה לחלוטין! הרי אם היא רוצה היא יכולה לצאת החוצה!"

"אז מה נעשה?" שאל אדם בפחד.

"יש לי תוכנית," אמרתי בחיוך מרושע, "למטבחים!" הכרזתי.

כשהגענו למטבחי הוגוורטס הגמדונים קיבלו אותנו בעוינות. "יש לכם משאלת מוותים?" הם שאלו אותנו.

"לא, בכלל לא, פשוט אתם נפלתם בפח! הפכתם לחבורה של עבדים!" התססתי אותם.

"גרררר!!!" הם צעקו בזעם.

"בילי, מה אתה עושה?" שאלה ותי קלרה בלחישה, "אתה תהרוג אותנו!"

"ואתם בכלל לא שמתם לב לזה שניצלו אתכם!" התעלמתי ממנה וצעקתי לעבר הגמדונים.

"מי העוז העז לנצל אותנו, הגמדונימים האיומימים?" שאל דובי, הגמדון הרפאי.

"ג'יימס פוטר!" הכרזתי, "הוא ניצל אתכם וגרם לכם לציית לפקודותיו, לכלוא אותי בחדר הנחיצות!"

"ג'יימס פוטר?" שאל דובי.

"הוא בכלל לא כמו אביו הארי פוטר אדונילי!" צעקתי, "הוא רשע! הוא אפילו מדבר בחרוזים!"

הגמדונים מלמלו זה אל זה, ודנו במה שאמרתי.

בהמשך הם השתתקו ואחד מהם אמר לי: "אז מה אם הוא מדבר בחרוזימים?"

"זה אומר שהוא רשע מרושע עוכר גמדונים!" אילתרתי. אדם וקלרה הסתכלו בי בבלבול.

"לנקום! לעשות נקמה!" הגמדונים צעקו ויצאו מהמטבחים בסערה. כולם כולם יצאו עד שנשארנו במטבח לבדנו.

"מה עכשיו?" שאלה קלרה.

"עכשיו ניתן להמון המשולהב לעשות את שלו!" הכרזתי.

"כן, אבל איך זה עוזר לנו נגד אלו"ס?" היא שאלה.

"אה, זה לא עוזר לנו נגד אלו"ס," אמרתי, "זה עוזר לנו נגד ג'יימס ונגד הגמדונים. חוץ מזה, זה סתם כיף."

אדם וקלרה הנהנו בהבנה. טוב, אדם הנהן בהבנה. קלרה שוב נראתה מעוצבנת.

"מה קרה?" שאלתי אותה.

"חשבתי שהשתנית, בילי," קלרה אמרה לי, "שהקרב נגד אמיליה שינה אותך איכשהו."

"מה, אותי?" שאלתי, "אני תמיד הייתי מרושע! זה שאיפת חיי! מה קרה שהפכת למצפונית כזאת פתאום?"

"כן קלרה," אמר אדם והתייצב לצידי. הו, אדם, סגני הנאמן.

קלרה נשפה בזעם. "בנים..." היא אמרה במורת רוח, "אני אלחם נגד אלו"ס לבד." והיא יצאה משם.

הבטתי באדם. "מה עכשיו?" שאלתי אותו.

צלצול פעמון מכני הקפיץ את שנינו בבהלה. "זמן להכין ארוחת ערב," אמר קול מכני מאיפשהו.

"עוד מעט יש ארוחת ערב," אמר אדם, "בוא לאולם הגדול."

"לא, טיפש," אמרתי לו, "אין גמדונים שיכינו אותה! הם הלכו לג'יימס!"

"מה, לא תהיה ארוחת ערב?" שאל אדם על סף דמעות.

"אתה רואה פה מישהו שעומד להכין עכשיו ארוחה לאלף תלמידים?" שאלתי אותו.

אדם לא הוריד ממני את העיניים.

"מה יש?" שאלתי אותו.

"איך אתה בבישולים?" הוא שאל אותי.

"מה, אתה רוצה ש... ש..." אפילו לא הייתי יכול לסיים את המשפט, ורק הצבעתי על עצמי ועליו.

אדם הנהן לאט.

"אן מצב, אדם," אמרתי לו, "זה לא קורה. איפה קלרה? בנות טובות בבישולים!"

"היי, זה היה שוביניסטי," אמר אדם.

"אז מה," אמרתי, "אני אדון האופל, מותר לי להיות שוביניסט."

"אה," אמר אדם.

שנינו נשארנו שם, שותקים.

"מה יש לאכול בארוחת ערב בדרך כלל?" שאלתי אותו.

"אממ... יש פה פיצות, ביצים מבושלות, מרק לפעמים, פיש אנד צ'יפס, ג'לי..."

"איכשהו בכל ארוחה יש פה פיש אנד צ'יפס וג'לי," אמרתי לו.

"יש גם בייקון, חביתות, פנקייקים, גבינות, סלטים..." אדם המשיך.

"בסדר, בסדר, הבנתי," אמרתי לו, "שום דבר פה לא צריך להיות מסובך מדי לבשל, נכון?"

"יש גם עוגות," המשיך אדם.

"בסדר!!!" אמרתי לו, "בסדר, הבנתי. אין בעיה."

"מה, אתה מתכוון לבשל?" שאל אדם באי אמון.

"נראה לך שסתם ככה הייתי מבשל?" חייכתי, "זה חלק מתוכנית זדונית שלי!"

"אני אוהב תוכניות זדוניות!" התלהב אדם.

"כן..." אמרתי ביובש. לפעמים אני לא מבין למה בחרתי אותו להיות סגני הנאמן. מזל שעכשיו אחד מכם עומד להחליף אותו, קוראים יקרים וזולים שלי.

"מה עושים?" שאל אדם.

"אז ככה," אמרתי לו, "אתה תבשל, ואני אכשף את האוכל ככה שכל מי שיאכל ממנו יסגוד לי."

"וואו, זה מרושע!" אמר אדם.

"בדיוק," אמרתי וחייכתי חיוך מרושע, "ותכין גם אוכל של ארנבים לאלו"ס. נדאג לכשף גם אותו."

"מה זה?" שאלה קלרה את אלבוס פוטר שישב לידה בשולחן בית סלית'רין בארוחת הערב, "מה קרה לאוכל היום? הוא כל כך מגעיל!"

"מה? דיברת אליי?" שאל אותה אלבוס בבלבול, ומיד מבטו הזדגג, הוא קם ממקומו כשריר נוטף מפיו והוא מלמל: "בילי... בילי... בילי הקדוש... בילי האצילי..."

להפתעתה של קלרה המסכנה, כל יושבי האולם הגדול עשו כמוהו. כולם הסתובבו כמו זומבים וסגדו לי. על קלרה משום מה זה לא עבד. היא קמה בעצבים ממקומה וירדה למטבחים.

"אסור היה לי להשאיר אותו שם לבד!" היא אמרה לעצמה בעצבים, וכשפתחה את דלת המטבחים בסערה היא מצאה אותי ואת אדם, עייפים אך מרוצים, לאחר שבישלנו ארוחת ערב לכל אנשי הוגוורטס.

"מה זה היה?!" היא צעקה.

"על מה את מדברת?" שאלתי אותה.

"על זה שכולם שם למעלה סוגדים לך!" היא ענתה.

"באמת? זה עבד?" שאלתי בהתרגשות.

"על כולם חוץ ממני," ענתה קלרה.

"רגע, ואיך האוכל שלי יצא?" שאל אדם.

"גועל נפש," קלרה ענתה מבלי להססיר את עיניה ממני.

"היי, את דיברת אליו לא יפה!" אמרתי לה, "שכחת את כל מה שאמרת לי כשאני דיברתי אליו לא יפה?"

"הכישוף שלך לא עבד עליי, בילי," אמרה קלרה.

"כי את סוגדת לי גם ככה," אמרתי לה.

"אה, כן?" שאלה קלרה בהתרסה, "כן?"

"כן כן," עניתי לה בחיוך מנצח.

"תחשוב שוב," היא אמרה וראיתי חיוך קטן על פניה.

"אממ.. קלרה... מה את עושה?" שאלתי אותה כשהיא הוציאה את שרביטה במהירות מגלימתה. היא תפסה אותי לא מוכן, אחרת הייתי יכול להתגונן. היא כיוונה עליי את שרביטה. לא הספקתי להוציא את שלי.

"אימפריו!" היא צעקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא