נוויל, לבנדר, פרוואטי, שיימוס, דניאל וג'יני ישבו מסביב לשולחן העמוס ממתקים בחדר המועדון של גריפינדור. נוויל היה עסוק באכילת צפרדע שוקולד טעימה במיוחד. אירועי יום האתמול נשכחו וחברי צבא דמבלדור הבינו שמגיעה להם הפוגה קלה. עקב אוכלי המוות המסתובבים מחוץ לטירה החבורה לא יכלה להגיע לביתו של האגריד וחדר הנחיצות לא התאפשר כמקום מסתור מכיוון שתלמידי סלית'רין יודעים את מקומו, לכן הם החליטו על תוכנית פעולה חדשה עד שימצאו מקום שבו כולם יוכלו להתאסף. הם מינו "מחליטים" לכל אחד משלושת הבתים בהוגוורטס. מטרתם של המחליטים הייתה לאסוף את כל חברי הבית במועדון ולדון בצעדים הבאים. "המחליט" בגריפינדור היה כמובן נוויל. ברייבנקלו זו הייתה לונה ובהפלפאף ארני מקמילן. חברי צבא דמבלדור בגריפינדור היו שמחים ומאושרים מכיוון שהם עשו חניכה לקוסם חדש שהצטרף אליהם – דניאל. דניאל זכה לכך מכיוון שהוא עזר בהצלתו של שיימוס בכך שגילה לנוויל על הצינוק. למרות ששיימוס שוחרר גם בלי העזרה של דניאל ונוויל נכנס לצרות במקומו, הם החליטו שדניאל סיפק להם מידע מצוין - עכשיו הם ידעו איך לשחרר את כל האסירים הכלואים שם בידי האחים קארו. דניאל חייך מאוזן לאוזן, נראה היה שהוא שמח להיכלל בחבורה המגניבה הזאת שרוב חבריה היו גדולים ממנו בחמש שנים או יותר. מרוב החיוך הרחב של דניאל נוויל חשב שהוא לא מבין למה הוא מכניס את עצמו, אבל למרות זאת חייך אליו בחזרה. "האם אתה, דניאל פוקס, מוכן לשאת על כתפיך את האחריות הכלולה בלהיות חבר בצבא דמבלדור?" שאל נוויל בנימה מאיימת. דניאל הניד את ראשו למעלה או למטה בהתרגשות כנענה להזמנה. "אם כך, ברוך בואך," נוויל אמר בחיוך. הם ישבו כך עוד כמה דקות ופטפטו. הם החליטו שהם לא ממש יכולים לעשות משהו כל עוד אין להם מקום להיפגש ונוויל אמר שהוא צריך לדבר על זה עם האגריד. הם החליטו שהוא המורה היחיד בהוגוורטס שיכול לעזור להם בלי שתיווצרנה בעיות. לבנדר הציעה גם את פרופסור מקגונגל, אך שיימוס דחה את ההצעה מהפרק ואמר לה שהוא רק מדמיין את הפרצוף שלה כשהיא תשמע שהם מקימים מחתרת מתחת לאף שלה. ילדים רבים התחילו להיכנס לחדר המועדון ולשבת על כיסאות המפוזרים באקראי ברחבי החדר ולדבר או לעשות שיעורי בית. חברי צבא דמבלדור השתתקו מיד. נוויל שם לב שמשהו מוזר התרחש. לא נשמעו שום דיבורים ברחבי החדר מאז שהם השתתקו. הוא הציץ מעבר לפינה לחבורת תלמידים בשנתם השישית הנועצת בהם את מבטה. הוא לא ידע למה הוא הרגיש את מה שהוא הרגיש, אבל הוא הוציא את שרביטו במהירות בדיוק ברגע שבו הוציא גם צ'ק את שרביטו מכיס גלימתו. "מה הסיפור שלך?" נוויל שאל בכעס. "זה בדיוק מה שבאתי לשאול אותך," צ'ק ענה בנינוחות. נוויל לא הבין מה צ'ק רוצה ממנו, אז הוא רק המשיך לבהות בו בעיניים רושפות. לבנדר, שיימוס, ג'יני ופרוואטי עשו כמו נוויל וכך גם חבריו של צ'ק שעד לאותו רגע היו עסוקים בשיעורי בית בשביל מקגונגל. דניאל היסס אם כדאי לו להצטרף לקרב אבל בסוף הוא אזר אומץ והרים את שרביטו בידיים רועדות. "לא, עזבו את זה. זה ביני לבינו," נוויל סינן לעברם. "לא תביא איתך את כל הצבא שלך, לונגבוטום?" צ'ק שאל בבוז. "על מה אתה מדבר?" שאל נוויל. "אנחנו יודעים שאתם מתכננים משהו כבר שנתיים שלמות. אנחנו עוקבים אחריכם מאז שהיינו בשנתנו הרביעית. הכול התחיל ביום ההוא שנפגשתם כולכם בפונדק ראש החזיר. אני וחברים שלי ישבנו ושתינו כוס בירצפת עד ששמענו קולות מעבר לדלת צדדית. הארי דיבר על המוות של סדריק דיגורי ועל שובו של אתם יודעים מי. באותו זמן אנחנו, כמו גם עוד המון תלמידים בהוגוורטס, חשבנו שהארי סתם מדבר ושהוא איזה משוגע תימהוני-" נוויל קטע אותו. "בחיים אל תקרא להארי משוגע -" "תן לי לסיים," צ'ק קטע אותו בחזרה. "בדיוק כמו שהנביא היומי הציג אותו," צ'ק המשיך את סיפורו בנקודה בה עצר, "בסוף השנה כפי שכולנו יודעים התברר שאתה יודע מי חזר באמת ומלחמה מתחוללת אי שם בחוץ. רצינו לשאול אתכם מה אתם מתכננים אבל לא היה לנו אומץ. מה גם, שמשום מה הפסקתם עם כל המפגשים הללו -" "המפגשים הללו היו נגד אמברידג', ואחרי שהיא עזבה..." נוויל לא סיים את המשפט. צ'ק הרים יד כדי להשתיק שנית את נוויל והוא השתתק. נראה שצ'ק נחוש בדעתו לסיים את הסיפור שלו. "עברה שנה שלמה וכבר שכחנו מכל העניין. עד שבלילה שלפני יומיים ראינו אתכם דרך החלון בורחים אל היער האסור. הפעם ידענו שהצבא שלכם חזר ואזרנו אומץ לשאול אתכם מה אתם מתכננים. גדלנו בשנתיים ואנחנו חושבים שאנחנו מוכנים להילחם. מה אתם מתכננים? להפיל את אתם יודעים מי?" נוויל צחק צחוק פרוע אף שלא היה שום דבר מצחיק בסיפור של צ'ק. גם צ'ק לא הבין מה מצחיק. "בוא, שב, אני אסביר לך הכול," אמר נוויל והוריד את שרביטו כשכול הנוכחים בחדר הורידו את שרביטיהם כמוהו. צ'ק התיישב על כורסה על יד הכורסה של שיימוס ונוויל ביחד עם עוד שניים מחבריו. לאחר היכרות קצרה ולחיצות ידיים התברר כי לאחד מהם קוראים שון ולשני פול. בצירוף מקרים מצחיק יתברר גם כי שלוש התלמידים היושבים מולם משנה שישית הם לא אחרים מאשר התלמידים שהיו אמורים לישון איתם ביום הראשון ללימודים. נוויל סיפר להם הכול. על זה שבהתחלה הם רצו להתאמן בהתגוננות מפני כוחות האופל מכיוון שמשרד הקסמים לא הסכים להם להשתמש בשרביטים ועד הרגע שבו הם היו בקרב אמיתי נגד כוחות האופל במחלקת המסתורין. הוא לא ידע לענות על השאלה למה הם לא המשיכו את המפגשים של צ"ד גם בשנתם השישית אבל צ'ק והאחרים כנראה בכלל לא התעניינו בזה. אחרי הסיפור השלם של נוויל על הרגע שבו הם החליטו שצריך לחזור לפעולה ומינו את נוויל למנהיגם, השלושה נשארו פעורי פה ומזועזעים. פיו של שון נפער לרווחה והוא סגר ופתח אותו כמה פעמים עד שהצליח לדבר. "אולי נוכל להצטרף?" שאל בסוף. שני חבריו הנהנו בהתלהבות. נוויל חשב מעט ואמר: "אנחנו צריכים להתייעץ, חכו לנו בפינה." צ'ק, שון ופול גררו את רגליהם בכבדות לעבר השולחן שעליו ישבו קודם. הם נראו מעט מדוכדכים שנוויל לא ממש סומך עליהם אבל בכל זאת חיכו בסבלנות. "אמרנו שאנחנו צריכים אנשים נוספים לצ"ד, אני לא מבינה מה השאלה פה?" שאלה ג'יני. "כן, אבל משום מה אני לא סומך עליהם. הם עקבו אחרינו שנתיים!" השיב נוויל. "גם אני הייתי עושה את זה אם הייתי רואה שיש מחתרת שלמה שקמה ממש פה בבית הספר. אל תשכח, נוויל, שהיינו עשרים ושמונה אנשים. קצת קשה לפספס אותנו," אמר שיימוס. "בסדר, מקובל על כולם?" שאל נוויל. השאר הנהנו ונוויל סימן לצ'ק וחבריו להתקרב, הוא לחץ את ידו של צ'ק והסכים לצרף אותם. "יש לכם אולי מקום שבו נוכל להיפגש בו?" שאל נוויל בתקווה. הם נענענו את ראשיהם מצד לצד ופניו של נוויל חזרו לעטות גוון חיוור. ככל שהם מתרבים כך יהיה קשה למצוא מקום שיכיל את כולם, אבל עדיין היה זה יום משמח לחברי צבא דמבלדור. נראה היה שכל טירת הוגוורטס חוגגת איתם כשהם המשיכו לדבר ולצחוק לאור הירח עד חצות הליל. הם גילו ששון הוא נער די מצחיק ופול יודע לעוות את פניו שיראו כמו ברווז. גם צ'ק נשמע מרתק כשהוא סיפר להם שנראה לו שהוא שבר את השיא של גיזרור בבית הספר אי פעם. זה קרה לו חמש פעמים ובקושי עבר חודש. בכל זאת, לא כול יום מצטרפים לצבא ארבעה תלמידים חדשים. ולא כל יום אתה מוצא חברים חדשים ומיטה נוחה בלילה במקום כורסה מתקלפת במועדון ורעשים של גמדון בית שמנקה עם שואב אבק.
|