לחיות לפי השרביט

מאורה לא ידועה באי סרי-לנקה. ג'רום ודניאלה נכנסו אל תוך המאורה החשוכה, כשאור בקצה תפס את עינו של ג'רום. "בואי איתי" אמר. השניים הלכו אל עבר האור, שם נכנסו לחדר מגולף מאבן המאורה, עם פסלי חיות מוזרות שמעטרים את הקירות. לפתע, בהרף עין, הפסלים פקחו את עיניהם וקפצו מתוך הקיר. החיות הקיפו את השניים במעגלים. בין החיות היו נמרים ופנתרים, נצים ונשרים, קרנפים והיפופוטמים, וכולם בעלי צבעים שונים ומשונים. למאורה נכנס אדם גדול מימדים, בעל מאה ראשים, מאה ידיים ועור כחול. בכל יד החזיק השד נשק מסורתי אחר. לפתע אחת מהחיות נהפכה לאדם כחוש, שנראה כמו נזיר סגפן, ופנה אל השד:"הו ראוונה, הוד רוממותו, זהו האדון ג'רום ברנס!" "אתה צודק, פרהאלדה" אמר ראוונה "זה באמת אתה, חברי משכבר הימים!". ראוונה שינה את צורתו לאדם רגיל עם בגדים הודים מסורתיים. דניאלה, שעד כה הייתה משותקת מאימה ואז מהלם, שאלה את ג'רום עם מי יש להם את הכבוד. ג'רום הסביר לה שזה ראוונה, המלך של שדי סרי-לנקה. ג'רום פגש אותו בגלל הנסיון שלו עם חסרי קסם וקוסמים כאחד, ובמלחמות בין קוסמים, חסרי קסם ושדים בהן לקח חלק. ג'רום חיפש מישהו שיספר לו על הקשרים בין קוסמים לחסרי קסם במהלך ההיסטוריה בכדי להבין לעומק את הנושא אליו הוא נכנס. "את יודעת, במקומות רבים מקדשים אותי כאל!" העיר ראוונה כבדרך אגב.

"טוב ג'רום, אני מניח שלא באת לכאן סתם לביקור של חבר וותיק, האם אני לא טועה?" שאל ראוונה. "הנחת נכון. אני צריך שתשתמש ביכולות שלך בשביל למצוא אדם ספציפי. שמעת על אוכלי המוות החדשים?" "ברור, איזו שאלה" "אני צריך שתמצא את המייסד, את מי שהתחיל את הכל." "הכל  בשביל חבר."

לאחר כשעה של חיפושים ברחבי העולם דרך העיניים של ראוונה, דניאלה בדקה אם הכל בסדר. ג'רום ענה שכן, והתחיל להקריא מרשימה שכתב: "שמו לאונרד לאבפילד, כיום בן 22. הוא קוסם בריטי, בוגר הוגוורטס. בלונדיני עיניים ירוקות. מסתובב הרבה בנוקטורן. והוא ממזר: אמו הייתה קתרינה לאבפילד ואביו הוא לוציוס מאלפוי. לאדון מאלפוי ולקתרינה היה רומן בזמן שמאלפוי היה נשוי, ולאונרד הוא התוצאה של הרומן." "טוב, זה יותר ממספיק מידע, לא חושבים?" אמרה דניאלה. "טוב, אני אעדיף שזה יהיה מספיק, כואב לי הראש. פרהאלדה, תביא לי תה!" ענה ראוונה. "צודקים," הסכים ג'רום, "זה מספיק. אנחנו צריכים להגיע אליו ולהסגיר אותו לאזקבאן לפני שפיטר יגיע אליו".

מול חופיה הצפוניים של אירלנד, צף לו ארמון זכוכית כביר. רק מי שיודע מה הוא מחפש יכל לראות את הארמון, ופיטר יודע מה הוא מחפש. פיטר נכנס אל הארמון, שם ישב על כס מלכות ענק מכוער, עם רטייה באחת מעיניו. פיטר קד קידה תיאטרלית בפני הענק ואמר:"ביילור הגדול, ביילור הכובש, ביילור מלך הפומורים, ביילור משמיד הטואטה דה-נאן" הענק ביילור התרשם מיכולת ההתרפסות של פיטר. "לשם מה באת הנה, בן תמותה?" "באתי הנה בכדי לבקש טובה זעומה מהמלך הפומורי." "ומה היא בקשתך?" "אני מבקש לקבל מידע על אדם ספציפי, שנמצא במקום כלשהו בעולם." ביילור מורה לאנשיו להוריד ממנו את הרטייה, שחשפה עין שחורה מהפנטת ביופיה, שנראית כמו אבן חן שלא ניתן להוריד ממנה את העיניים. אך פיטר ידע שאם מסתכלים ישירות אל תוך העין למשך זמן רב מדי, מתים מיד. העין הייתה מפתח לניצחון בקרבות רבים שניהל ביילור, יש סיבה שאחד מתאריו הוא "משמיד".

פיטר הסביר לביילור אחרי מי צריך לרגל: "יש אירגון של קוסמים בני תמותה שנקרא 'אוכלי המוות החדשים'. הם טבחו במשפחתי, ויש בי רצון לטבוח במנהיגם."

הפרק הקודם		הפרק הבא