הארי פוטר - סיפורים שקרו מאחורי הקלעים

דמבלדור פסע אנה ואנה ברחבי משרדו, מודע בעליל לקוצר הזמן ולקוצר הרוח של שלושת היושבים.
"נראה לי שנאלץ לוותר על הדרך בה הגענו עד הנה, ולעבור לשיטה אחרת, אשר תהיה קשה יותר אך ריווחית, והיא במקום להתחיל מהביצוע להתחיל מהרעיון. נשמע פשוט? לא כל כך.. נאלץ לעבוד על העלילה בצורה מעמיקה, לנתח אותה לפרטי פרטים - החל מהסיפור הכללי, וכלה באנשים, ברצונות, במיקום, במבנה... ולפתח אותה בצורה יפה - לאו דווקא צורה של כיף רגעי. אבל כך הדברים עובדים.. אם מכוונים לכיף - יוצאים בלי כלום. אם מכוונים לעומק - הן העומק והן הכיף מגיעים. אחר כך נעבור לשלב הביצוע ונעשה אותו בצורה הטובה ביותר שאנו יכולים, ושוב - עם כל פרטי הפרטים".
לזה שלושת הנערים לא ציפו. אולי רק בעומק ליבם הם חששו מכך.
"אתה אומר שמה שעשינו עד היום היה בזבוז זמן?" שאלה ג'יני.
"מה שעשינו היה מעולה ביותר, והיה אימון יעיל שיביא פירות כאשר ניגש לבצע רעיונות עמוקים יותר. העניין הוא לא לוותר על שום איכות שניתן להשיג - הן בכלל והן בפרט".
שלושתם שתקו. דרובי טופף ברגלו על השטיח בקצב.
"ואנחנו נמשיך להיות בתפקידים שלנו?" שאל אריק.
דמבלדור נשם עמוק, עצם את עיניו ואז ענה לאט, "אני לא יודע. ייתכן שלא נשוב. אני לא יודע".
אף אחד לא רצה לדבר. הידיעה הזאת הפחידה אותם, ולעומת זאת גם נתנה שביב של תקווה לאור גדול מכל מה שהכירו עד כה.
דמבלדור פקח את עיניו וחייך בשלווה "היו שלום, תלמידים יקרים!".
הם הנהנו בשקט.
הוא נופף בשרביטו פעם אחת והכל נמוג.
. . .
קוראים יקרים - אחרי התלבטות קצרה של כמה ימים, שהיא כנראה הבשלה של צורך שחיכה נסתר בקודקוד מוחי הרבה יותר זמן - החלטתי לעצור את הסיפור הזה כאן. למה?
כי אני רוצה להתחיל לעבוד על סיפור גדול יותר.
אם אהבתם את הסגנון כתיבה שלי אשמח שתישארו מעודכנים לגבי הפאנפיק הבא. עד שהפרק הראשון שלו ייצא ייתכן שייקח זמן. ייתכן גם שלא הרבה, אך סביר שכן.
תודה לחתול צ'סר והאריפורטל - שתמכו וכתבו תגובות מלאות שעודדו אותי להמשיך. ותודה ללונגה שביטאה את הפרק הראשון.
הסוף.

הפרק הקודם		הפרק הבא