חייו ושקריו של אלבוס פוטר

השבוע התקדם בקצב מהיר מהרגיל, אולי מכיוון שביום שישי שלאחר מכן יבוצע העונש, ואולי דווקא מכיוון שאלבוס שנא את ליל כל הקדושים. כל שנה הוא רק תיעב אותו יותר ויותר:

כשהיה בן שנתיים הוא חלה באבעבועות הדרקון, ולא יכל לצאת מהבית

כשהיה בן ארבע, משפחה אחרת לקחה אותו והוא בילה את הלילה במירור בבכי

כשהיה בן שבע לא הייתה לו תחפושת וג'יימס, שבדיוק התחילו תסמונות הקוסם שלו, גרם לגופו להפוך לורוד וזה נגמר בבית חולים

וכשהיה בן תשע הוא התבלבל ביום ובזבז את ה"תחפושת ליום אחד" שלו יום לפני החג האמיתי.

בכל אופן, הוא העדיף בהרבה את חג המולד.

הימים חלפו, וביום רביעי נודע לו בזמן שאכל שהעונש יבוצע באולם הגדול, מעט לאחר הסעודה. הוא התעודד במחשבה שיהיה על בטן מלאה, וכך נראו גם חבריו. הם, בניגוד לרוז, לא כעסו על שפגע בסקורפיוס, והם אף חשבו שזה הגיע לו גם, אבל רוז, שאלבוס תהה בקשר לגריפינדוריותה, אמרה שהוא סתם ניסה להיראות אמיץ כמו אביו, והוא יצא מרושע: "למה עשית את זה?! עכשיו תקבלו על  זה עונש שלא בטוח שתישארו בחיים בשביל לספר עליו, והכל בשביל להיראות "אמיץ"!". מאז ששוחררה מהמרפאה, היא רק התבודדה בחדר עם ערימת שיעורי הבית שלה, וכאשר ניסו לדבר איתה, היא סירבה וצעקה על מי שעשה זאת, אפילו ג'יימס, שבדרך כלל הסתדר מעולה עם רוז, נדחה ונעלב ממנה. הדבר היחיד ששינה את מצב רוחה הייתה הסעודה החגיגית, ובערב יום שישי היא נעלמה למספר שעות בחדרי הבנות ושבה, יפה מתמיד, אל החדר כחצי שעה לפני תחילת החגיגה, אלבוס הלך עם וויל לחדרם והם החליפו את הבגדים לבגדים החגיגיים שלהם, רגע לפני שהם יצאו מהחדר אלבוס טפח קלות על כתפו של וויל ואמר: "וויל", קולו נשמע סדוק וצרוד מתמיד, ווויל הסתובב אליו במהירות, "סליחה שגרמתי לכל זה, אתם לא אמורים להיענש, זאת רק אשמתי, ואם תכעסו עליי על זה, לא אתנגד". וויל הביט בו במעט עצוב, ואז חייך אליו חיוך קלוש ואמר: "זאת לגמרי לא אשמתך, אנחנו בחרנו להצטרף, ואתה יודע מה, אני גאה במה שעשינו, ולא משנה מה המחיר, אתה הוכחת לנו שאתה ראוי להיות פה, והראית לי מהי גבורה כאשר הצלת אותו שנייה לפני שהוא מת, אתה גיבור, אלבוס, בין אם תרצה ובין אם לא". והוא יצא מהחדר והשאיר את אלבוס לבד עם מחשבותיו.

הפרק הקודם		הפרק הבא