הארי פוטר והנשמה הנסתרת

המשימה הבאה

~♤~♧~♤~

"טוב, טום. קח את האבן ועכשיו תעזוב אותי. אני לא רוצה להסתבך" אמר אלבוס.

"להסתבך? בגללי? מה פתאום. אתה יודע אלבוס, אתה נראה לי ילד ממש חביב, יש לנו הרבה במשותף"

"כן? מה למשל?"

"ובכן... שנינו ציפינו להתמיין לגריפינדור, ובסוף התמיינו לסלית'רין, שנינו מנסים לשלם על טעויות הורינו"

"מה ההורים שלך עשו?"

"הרבה דברים. שנאתי את אבא שלי"

"טוב, אני צריך ללכת. ביי"

"רגע חכה! אני צריך את עזרתך"

"אמרתי לך כבר, אני לא מוכן להסתבך בצרות"

"אבל כבר הבאת לי את אבן האוב, לא תגמור את העזרה בשבילי? אבן האוב היא סתם חצי עבודה"

"מה זאת אומרת חצי עבודה? אמרת לי שאתה רוצה לחזור לחיים"

"נכון, אבל אבן האוב לא באמת תתן לי לחזור לחיים, באחד הזכרונות שראית בהגיגית, אביך השתמש באבן האוב ואז דיבר עם כמה מהמתים, אבל הם לא באמת בחיים עכשיו. אתה מבין?"

"לאן אתה חותר?"

"אבן האוב לא תעזור לי לבדה. היא תתן לי גוף של רוח לכמה זמן, אבל כדי לחזור באמת לחיים אני צריך את השרביט שלי, ככה אני אכשף את עצמי ואחזור לגופי"

"אוקיי, ואיפה השרביט הזה שלך?"

"זהו, שאני לא יודע"

"אז מה אתה רוצה ממני? תעזוב אותי עם המשימות שלך"

"האחרון שהשתמש בו היה אביך, הוא גנב אותו ממני בשנה השנייה שלו, בחדר הסודות, ואז הוא השתמש בו כל הזמן, אני חושב"

"ואיך אתה חושב שאני יכול להשיג לך אותו? אם הטענה שלך נכונה, הוא עדיין משתמש בו. זו משימה בלתי אפשרית"

"אני מאמין בך אלבוס. אבל אני די בטוח שהארי לא משתמש בו"

"אז איפה אני אמור בדיוק לחפש?!"

"אני סומך עליך"

הפרצוף של הנער באש נעלמו, ואלבוס נותר לבדו בחדר המועדון.

חודשיים עברו ביעף, והתלמידים יצאו לחופשת האביב.

בחודשיים האלו, רוז התחברה לאלבוס וסקורפיוס, והם נהיו חבורה.

על אף שלא היו באותו בית הם הקפידו להיפגש, וכל אחד מהם הזכיר מישהו מהחבורה של הארי.

אלבוס ייצג את את הארי, רוז את הרמיוני, וסקורפיוס, טוב סקורפיוס הוא המקרה המשונה, אבל בואו נגיד שמן הראוי שהוא יהיה רון... אבל, בואו נמשיך בסיפור.

השלושה תפסו מקום בהוגוורטס אקספרס, וההסעה יצאה לדרך.

כשהרכבת עברה מעל התהום, אלבוס הרגיש עקצוץ במצחו, היכן שהייתה צלקת אביו.

"אתה בסדר?" שאל סקורפיוס.

"כן, אני רק צריך מעט אוויר. רוז, תוכלי לפתוח לי את החלון? את הכי טובה בלחשים" אמר אלבוס.

"כן בטח" השיבה רוז.

"אלוהומורה" הצביע רוז בשרביטה על המנעול שבקצה החלון בתא, והמנעול נפרץ. אלבוס משך בידיו את החלון הצידה, ולאחר שהוא נפתח הוא קרב את ראשו אליו ונשם את האוויר הצח.

לאט לאט, הוא התחיל להוציא את גופו יותר ויותר לכיוון החלון, שלא ישימו לב.

לבסוף, לאחר שכבר כל גופו היה בחוץ, הוא הוציא רגל רגל ותפס בקרן החלון.

רוז וסקורפיוס שמו לב שאלבוס מוציא את רגליו לבחוץ גם כן ונבהלו.

כשאלבוס היה אחוז בשולי החלון וכל גופו מתנוסס ברוח, הוא צעק: "מצטער! אני מרגיש שאני חייב לרדת לשם"

"אתה לא הולך בלעדיי" צעקה רוז.

רוז הוציאה גם את גופה ונאחזה גם היא בשולי החלון.

"ביי סקורפיוס" צעקה רוז.

"חכו לי! אני גם בא!" אמר סקורפיוס, וגם הוא יצא.

שלושתם נאחזו בשולי החלון, והתעופפו ברוח.

ידיו של אלבוס החלו להזיע, והוא אמר:

"קדימה! בספירה שלי עוזבים את החלון. שלא יראו אותנו מהחלונות האחרים!"

סקורפיוס השפיל את מבטו לתהום ופרצופו התעוות למשמע הקפיצה למטה.

"שלוש, ארבע ו.." צעק אלבוס.

הוא עזב את אחיזתו ונפל.

רוז עזבה מיד אחריו, ותפסה את ידו של סקורפיוס כדי שיפול יחד איתה.

הם נעלמו בתוך הערפל, וצברו תאוצה למטה.

"אריסטה מומנטום!" צעקה רוז, ושלושתם עצרו באוויר שנייה לפני הנחיתה לקרקע, ואז נפלו בנחיתה רכה.

כל אחד נקה את בגדיו, והם נעמדו זה לצד זה.

"טוב, אז מה אנחנו עושים כאן?" שאלה רוז.

"לא יודע, זה אתם שרציתם לבוא איתי" היתמם אלבוס.

"ברצינות? אתם לא רציניים. פספסנו את ההסעה שלנו הביתה! אנחנו תקועים פה!" אמר סקורפיוס.

"ששש... אתם מפריעים לי. אני מחפש משהו" השתיק אותם אלבוס.

"מה אתה מחפש?" התעניינה רוז.

"שרביט כזה, אני מרגיש שהוא אמור להיות כאן" השיב אלבוס.

"לא הבנתי מה הרעיון. החלטת פשוט לקפוץ מהרכבת לתהום כדי לחפש שרביט?" שאלה רוז.

אלבוס סיפר להם את כל מה שקרה עם טום.

"אבל אלבוס, אתה לא זוכר מה קרה כשהסתבכנו עם זה שנה שעברה?" שאל סקורפיוס.

"אני זוכר, אבל משהו בי רוצה לתקן את הטעויות של אבא שלי" ענה אלבוס.

"טוב, אז למה הגעת למסקנה שזה כאן?" שאלה רוז.

"אני הרגשתי את זה, כאילו השרביט קרא לי" השיב אלבוס.

"טוב בואו נחפש" הציעה רוז.

"אבל מה עם ההסעה שלנו הביתה? איך נחזור? ומה יחשבו ההורים שלנו כשהם לא ימצאו אותנו?" חשש סקורפיוס.

"לזה אני יכולה לדאוג" התנדבה רוז.

היא פשפשה בתיקה, הרבה מעבר לגודל התיק, מה שהיה נראה כאילו התיק הוא אין סופי והוא בולע לה את היד.

"איך..?" התפלא אלבוס.

"לחש הרחבה סמוי" חייכה אליו רוז.

לאחר כמה שניות של חיפוש, היא הוציאה שלושה קלפי נייר.

היא כתבה על אחד מהם:

היי אבא ואמא,

סליחה על העיכוב. 

אני וכמה חברים נשארנו בהוגוורטס לסיים עבודות, נגיע בהקדם.

היא כוונה את שרביטה לשני הקלפים האחרים ובשניהם נכתב את אותו הדבר כמו בקלף הראשון.

"אציו ינשוף!" היא קראה, וינשוף מהינשופייה הגיע לעזרתה.

היא שמה במקורו את שלושת המכתבים והוא עף ונעלם בשמיים.

סקורפיוס הסתובב בתהום, ודי התרחק מרוז ואלבוס לכיוון הוגוורטס.

"בואו רגע!" הוא קרא להם.

הם רצו אליו, והוא הראה להם שבר של מקל.

"זה נראה לכם זה?" הוא שאל אותם.

"אני לא יודע, זה נורא קצר" אמר אלבוס.

"זה לא קשור, זה פשוט שבור'' אמרה רוז.

"זאת אומרת שצריך את החצי השני שלו" אמר אלבוס.

רוז חפרה מעט בידה, ומצאה חצי נוסף של מקל.

"זה זה! אני חושבת" התלהבה רוז.

"טוב, אבל זה שבור ואי אפשר לתקן שרביטים" אמר סקורפיוס באנחה.

"לא נכון, איך אתה חושב הארי תקן את השרביט שלו? זו אמא שלי תקנה אותו, והיא למדה אותי אותו, תן לי" עיניה נצצו.

היא תקנה את השרביט, והכניסה אותו לתיקה.

"ואיך חוזרים?" שאל סקורפיוס.

"אציו מטאטא!" צעקה רוז, וכעבור כמה רגעים הגיע לידה מטאטא והיא עלתה עליו.

"את לא רצינית" אלבוס גלגל עיניים.

"הגיע הזמן שתדעו לרכוב על מטאטא" אמרה רוז ולגלגה.

"אציו מטאטאים!" צעקה רוז בשנית.

כעבור כמה רגעים מטאטא נוסף הגיע ונתפס בידה הימנית, ואז הגיע מטאטא נוסף ונתפס על ידי ידה השמאלית.

"קחו" היא חלקה להם את המטאטאים, והם המריאו.

___________________________________________________________________________

דבר הכותבת:

על הפרק הקודם בקושי היו תגובות אבל בכל זאת החלטתי להעלות היום פרק כי הייתי פנויה, אבל כמו שאמרתי אם אתם לא תהיו פעילים יקח לפרקים יותר זמן עד שאני אעלה אותם.

עוד דבר, כמו שכתבתי שכל אחד מהם מייצג מישהו מהחבורה של הר"ה (הארי, רון, הרמיוני), אז כשאלבוס התפלא מהתיק של רוז, זה היה כמו שהארי התפלא מהתיק של הרמיוני כשהם התעתקו מהחתונה של ביל ופלר, אז זה היה כמו סגירת מעגל כזה.

ובספר השביעי נשבר להארי השרביט כשהוא הלך לביתה של בתחולדה בגשוט ובסוף זה היה נחש, אז עשיתי את זה שהרמיוני תקנה לו את השרביט ואז היא למדה את רוז.

ודבר אחרון, השרביט היה שבור כי לקראת סוף הספר השביעי, כשהארי מספר לרון והרמיוני ששרביט הבכור שייך לו, הוא שובר את השרביט לשניים ואז משליך אותם לתהום, ועכשיו אר"ס (אלבוס, רוז, סקורפיוס) מצאו אותו.

מזכירה לכם שככל שיותר תדרגו, תמליצו ותגיבו ככה הפרק הבא יעלה יותר מהר! 😘

הפרק הקודם		הפרק הבא