פרק 11 – הוגסמיד הימים החלו אט אט להתקרר, ואף אחד לא הופתע כשגשם התחיל לרדת כל יום והשמש נעלמה עם הגעתו. ההודעה על היציאה הראשונה להוגסמיד לאותה השנה שימחה רבים שייחלו להפסקה מהלימודים המייאשים ומערימות שיעורי הבית. ביום בו התפרסמה ההודעה, הרמיוני סוף סוף הצליחה לשכנע את הארי ברעיון שלה. היא ראתה בעיני רוחה את הארי מאמן קבוצה של תלמידי הוגוורטס בצורה מחתרתית מתחת לאפה של אמברידג', המורה להתגוננות מפני כוחות האופל שסירבה ללמד אותם כשפי-מגננה. כשהארי הסכים, כל שנותר היה לגייס אנשים לרעיון. המפגש הראשון להצגת הרעיון נקבע להיות ביציאה הראשונה בהוגסמיד, באותו סוף השבוע. לונה ונוויל נרתמו מיד, וג'יני אמרה שתביא עימה את מייקל. הרמיוני הציעה ללי ג'ורדן, ג'ורג ופרד בארוחת הצהריים של אותו היום והם הסכימו מיד. הרמיוני הרשתה להארי להזמין את צ'ו (כשבליבה היא מייחלת שיבין שג'יני היא האחת) ודרשה שכל אחד ואחת שמוזמנים לאירוע יבינו כי מדובר באירוע סודי ביותר. פונדק ראש החזיר נבחר להיות מקום האירוע. זהו מקום שקט ואפלולי, שרוב תלמידי הוגוורטס לא יגיעו אליו לעולם במהלך 7 שנות לימודיהם. "אני מבין שהלכה לי ההזדמנות להזמין אותך לדייט רומנטי ביציאה להוגסמיד?" פרד גיחך כשליווה את הרמיוני חזרה למועדון גריפינדור בסיום ארוחת הערב. באותה התקופה, בערך כחודשיים לאחר שהתחילו לצאת, אנשים עדיין לא ידעו שהרמיוני ופרד יוצאים באופן רשמי. הם היו נפגשים בסופי השבוע באופן קבוע מחוץ לטירה, ועכשיו כשהתחיל הגשם והקור, הם חיפשו מקומות פרטיים בתוך הטירה אך התקשו בכך מאוד. הרמיוני הצטערה בליבה שתפספס הזדמנות זו ליום מאושר בחברתו של פרד. "אם יישאר זמן אחרי המפגש עם הארי, אני אשמח להישאר איתך עוד בפרטיות בפונדק ראש החזיר..." היא אמרה, צער בקולה. פרד כרך את ידו סביב מותניה והצמיד אותה אליו לרגע קצר, מספיק ארוך בשביל להרגיש את משקל גופה נשען על גופו שלו. "זה בסדר, 'מיוני. בכל מקרה חשבתי שאולי נתחיל להעביר את המפגשים שלנו לחדר הנחיצות." זה היה רעיון חכם. רעיון שרק פרד וויזלי יוכל לחשוב עליו. זה היה גם רעיון מלחיץ. עם כמה שנהנתה להיות בחברת פרד, היה משהו מרגיע בכך שנפגשו בחוץ או בחדרים בתוך הטירה בהם נכנסו ויצאו כל כמה דקות רוחות רפאים. היא ידעה שכך ההתקדמות המינית ביניהם תהיה בשליטה. למרות איך שזה מצטייר, הרמיוני אהבה להתנשק עם פרד בכל מאודה, והיא אהבה את ידיו שליטפו אותה בזמן הנשיקות כמעט בכל מקום אפשרי בגופה. יחד עם זאת, הרמיוני הרגישה שיש לה חוסר גדול מאוד בכל הנוגע למין וזוגיות, והרמיוני כמו הרמיוני, לא יכלה להרגיש בנוח כשהיא לא מספיק יודעת מידע על משהו חשוב. הבעיה הייתה שבהוגוורטס לא היו שיעורי – חינוך מיני, וגם הוריה של הרמיוני לא היו מספיק פתוחים איתה בשביל לדבר איתה על הנושא. "זה רעיון ממש טוב, פרד. נקבע לראשון בערב?" הוא הסכים וחייך. הקלה התפשטה בגופו כשהרמיוני הסכימה לאחר רגע ארוך של מחשבה. הרמיוני, באותו הרגע, גמלה בליבה החלטה כי היא חייבת להשיג מידע מהימן על מין עד ראשון בערב, וכשהיא אומרת מידע מהימן היא ממש לא מתכוונת לשיחות של לבנדר ופאוורטי בחדר בשעות הלילה המאוחרות. - הפגישה בראש החזיר הייתה טובה מהצפוי. ההתנגדות לכך שהארי, תלמיד בשנתו החמישית, יילמד כעשרים תלמידים מכל שכבת גיל אפשרית קסמי מגננה קשים ביותר, הייתה חלשה מאוד. כולם אף הסכימו לחתום על התחייבות שלא יחשפו את הקבוצה והשם שנבחר היה "צבא דמבלדור". כמובן שהרמיוני לא סיפרה שהקלף עליו חתמו היה מקולל בקללת השקרן שפוגעת באופן משמעותי במי שיפר את מה שהתחייב לחתום עליו. הפגישה הבאה נקבעה לשבוע הבא, בערב יום חמישי. הרמיוני לא יכלה להיות יותר נרגשת לקראתה. בסיום דבריו של הארי, הרמיוני נוכחה לגלות כי הזמן ליציאה מהוגסמיד חזרה קרב לקיצו, וזירזה את כל התלמידים לצאת בזוגות ושלשות מהפונדק ולהתקדם להוגוורטס. לבסוף נשארו הרמיוני, רון, הארי ולונה בפונדק. "לכו שניכם," היא הפנתה בראשה לכיוון הארי ורון. "אני אחזור עם לונה. עדיף לא לעורר חשד." שניהם יצאו מהפונדק והשאירו את הרמיוני ולונה שחיכו שיחלפו כמה דקות עד שיצאו שתיהן בדרכן חזרה לטירה. גשם התחיל לטפטף על שתיהן בדרך והיה קר. הרמיוני התבאסה שיש עוד הליכה ארוכה לפניהן כשלונה החליטה לפתוח בשיחה. "תדעי לך, הרמיוני, שחבל שהפסקת ללמוד את חקר המוגלגים. זה השיעור האהוב עליי אחרי השיעורים עם פרופסור גרבלי פלנק. חודש שעבר למדנו על מלחמת האזרחים האמריקאית ועכשיו אנחנו לומדים על המהפכה הפמיניסטית." "באמת נשמע מעניין, לונה", הרמיוני חייכה. היא גם אהבה ללמוד ובאמת היה בה חלק שהצטער שנאלצה לעזוב את השיעור הזה. "אני מעמיקה בזה בזמן האחרון ואני קוראת ספרים מוגלגיים בנושא. פעם גם את היית עושה את זה, הרמיוני. הייתי רואה אותך בספרייה חוקרת במשך שעות נושאים שמעניינים אותך..." הרמיוני שמחה כשראתה את הטירה מתקרבת אליהן מבין טיפות הגשם שניתזו על פניה. הגשם התגבר. "זה נכון," הרמיוני הודתה בקול. "יש משהו שמעניין אותי מאוד בזמן האחרון ואני רוצה לחקור עליו קצת." "מה זה?" עיניה של לונה נפערו בסקרנות וציפייה. הרמיוני נהייתה נבוכה, ואז החליטה שאין לה מה להפסיד ושיתפה, "אני רוצה לדעת על זוגיות ומיניות. פרד הוא החבר הראשון שלי, וההורים שלי לא ממש פתוחים איתי בנושא. אני מרגישה שאני לא יודעת כלום." "הוו," לונה חייכה. "הגעת למקום הנכון. אני גדלתי רק עם אבא במשפחה, ובגלל שהוא כל כך דאג שאני לא אדע מה לעשות בכל הנושאים הקשורים בהיותי אישה, הוא קנה לי אינספור ספרים מוגלגיים בנושאים האלה. אני מאסטרית." "אחרי שניכנס לטירה ונתייבש ונחליף לגלימות יבשות, אני אשמח לשוחח איתך על זה קצת," הרמיוני הרגישה את הסקרנות בוערת בה. "אני אקפוץ אלייך למועדון רייבנקלו, או שניפגש בספרייה. מה את אומרת?" לונה העדיפה שיפגשו בספריה והן קבעו להיפגש אחרי ארוחת הערב. הן נפרדו לשלום בעת הכניסה לטירה ודרכיהן התפצלו. הרמיוני לא יכלה להיות מרוצה יותר מההתפתחויות של היום.
|