שלדים בארון המשפחה

"הארי?" שאל קול מהוסס, והרמיוני יצאה מתוך שיח שהתחבאה בו. "אני מצטערת שעקבתי אחריך, פשוט אני ורון-"

"אל תערבי אותי בזה!" נשמע קול זועף מתוך השיח.

"בסדר," אמרה הרמיוני ושלחה לשיח מבט זועף יותר. "פשוט אני, הייתי מתחת לגלימת העילמות מתי שהיא סיפרה לך את הסיפור, ושהיא גילתה את זה, היא ביקשה ממני לעקוב אחריך, אז שכנעתי את רון, ו-הארי?" 

הארי נשאר דומם כאבן.

רון יצא מהשיח. "מה קרה לו?" הוא שאל את הרמיוני.

"אני לא יודעת," היא אמרה והתקרבה לקבר.

גם היא בהתה בקבר הפתוח בתדהמה, ועינייה כמעט יצאו מחוריהם.

"מה קורה פה-?" שאל רון ניגש עליהם ובהה גם הוא בגופה.

הרמיוני השתחררה מהקיפאון ראשונה, והיא סגרה את הקבר.

"איפה הארי?" היא שלה את רו,. "הוא היה כאן לפני רגע!"

"הוא שם," אמר קול רך מקצה בית הקברות, ויד הצביעה להארי שישב בפנים קפואות ליד הקבר.

"מי את?" שאל רון.

היא התקדמה קדימה.

הרמיוני ורון השמיעו קריאות תדהמה.

זאת היתה לילי.

למשמע קריאותיהם הארי הרים את ראשו.

לרגע אחד קפא בתהדמה ואז- 

אקספליארמוס!"

השרביט של לילי עף אחורה.

היא הרימה ידים, "הארי תקשיב לי-"

"לא, את תקשיבי לי!" אמר הארי, ומבט מטורף בעיניו. "אני לא יודע מי את, ולמה את כאן, אבל את משגעת את החיים שלי, והורסת את העולם הרגיל הנורמלי שלי. אז אני רוצה שתגידי לי עכשיו מי את, או," הוא חייך מין חיוך- לא- חיוך, "שבפעם הראשונה אני אראה איך הולכת קללת האבדה קדברה!"

"הארי-" התחילה הילדה להגיד בקול רך.

"עכשיו!"

"אני... אני..." היא נשמה נשימה עמוקה. "אני לילי ג'וניור פוטר, אני אחותך,"

השרביט נשמט מידו של הארי.

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

אני יודעת שלאחרונה אני עושה פרקים קצרים, אבל אני אשתדל לעשות פחות.    

הפרק הקודם		הפרק הבא