ציידי הצללים בהוגוורטס אבן החכמים *גמור*

"אז איפה הייתם? ואיפה ג'ייס? שאל רון.

קליירי והרמיוני ישבו בחדר המועדון של גריפינדור, באחת הפינות, לאחר שהופיעו במשרדה של פרופסור מקונגל. הן עדכנו אותה לגבי מצבו של ג'ייס ומיהרו למועדון של גריפינדור, השעה הייתה חמש אחר הצהריים והמועדון היה מלא.

הארי ורן חיכו להן שם ודרשו הסברים.

"היינו בקדוש מנגו,” אמרה הרמיוני לפני שקליירי הספיקה לענות משהו. “ג'ייס נשאר שם לעוד כמה ימים כי הוא נפצע קשה.”

"מה זה המקום הזה?” שאל הארי את השאלה שקליירי רצתה לשאול.

"זה בית החולים לקוסמים,” ענה רון. “רגע, ג'ייס עדיין שם?”

"כן,” ענתה קליירי. מביטה בהרמיוני בתודה. הרמיוני הבליעה חיוך קטן.

"אה ו..” גמגמה הרמיוני. “ג'ייס וקליירי ספרו לי שאתם אלו שנזכרתם שאני בשרותים אז... אה.. תודה,” היא מלמלה בלחיים בוערות.

הארי הסמיק אבל רון נהיה אדום לגמרי.

"טוב, אז בזמן שלא הייתן פה היו כמה דברים,” אמר הארי.

"מה כבר יכול להיות בשלושה ימים שלא היינו פה?” תהתה קליירי בחיוך זחוח.

"אז ככה,” אמר רון. שברור שמח שנושא השיחה שונה. “היה משחק קווידיץ' וניצחנו. גריפינדור נגד סלית'רין. וסנייפ ניסה להרוג את הארי. “

"ייש, ניצחנו,” קראה הרמיוני בשמחה. “רגע מה אמרת אחר כך?”

"סנייפ ניסה להרוג את הארי,” קרא רון בכעס. "באמצע המשחק, המטאטא של הארי החל פשוט לנסות להעיף את הארי מהמטאטא. הסתכלתי בקהל וראיתי את סנייפ מסתכל על הארי ומלמל משהו. הוא ממש בהה בהארי זה היה טיפונת מפחיד. אז רצתי מהר אל סנייפ מהר כדי לעשות לו איזה משהו, לא יודע מה.. אבל לא הפסקתי להגיע אליו בזמן כי התנגשתי בקווירל אבל למזלי סנייפ כבר הפסיק כי זה כבר משך תשומת לב והמשחק כמעט הופסק.”

"ועוד משהו,” אמר הארי. “סנייפ ניסה לגנוב את הדבר שהכלב שומר עליו.” הוא אמר. “אתמול ראיתי שהוא קיבל נשיכה רצינית ברגל..”

"מהתחלה חשדתי בסנייפ,” קראה קליירי בכעס.

הרמיוני הצטרפה אליה בהנהוני ראש חזקים.

כעבור שלושה ימים ג'ייס חזר מהמכון של לונדון בכתף חבושה. כולם הביטו בו ביראה והתלחשו כשהוא עבר במסדרונות. כולם ידעו שהוא וקליירי נלחמו בטרול והצליחו להרוג אותו...

רק קליירי, ג'ייס, הרמיוני, פרופסור דמבלדור, פרופסור מקונגל ולמרבה הצער פרופסור סנייפ ידעו שלא היה מדובר בטרול אלא בשד. ואף אחד עוד לא ידע איך הוא הצליח להיכנס להגוורטס.

למרות שהארי, רון, הרמיוני, ג'ייס וקליירי חשדו בפרוסור סנייפ, קליירי וג'ייס לא ידעו להסביר איך הוא הצליח להכניס שד להוגוורטס...

הרמיוני וקליירי נהפכו לחברות טובות. הרמיוני הרגישה קצת חשובה על כך שהיא יודעת על עולם הצללים... אחרי שקליירי ערכה שיחה עם ג'ייס והסבירה לו שחובה עליו להתייחס להרמיוני יפה כי אחרת הוא יחטוף אגרוף לפרצוף אז הוא התייחס יפה להרמיוני.

בקיצור הרמיוני הפכה באופן רשמי לאחת מהחבורה שלהם.

"אנחנו צריכים לספר להאגריד על החשדות שלנו,” אנר הארי באחד הימים כאשר ישבו באולם הגדול ואכלו ארחות צהריים. “היום הולכים להאגריד.” הוא קבע בהחלטיות.

ואכן אחרי שני שיעוריי שיקויים שבהם קליירי וג'ייס פיתחו לסנייפ שנאה מסוג אחר הם מיהרו במדשאות לכיוון הבקתה של האגריד.

הפעם קליירי למדה לקח וסרבה בנימוס לעוגיות קרמל שהאגריד הציע להם. הארי לקח שני עוגיות בשביל הנימוס אבל קליירי ראתה אותו מגניב אותן לפנג.

"פרופסור סנייפ הוא מורה בהוגוורטס,” אמר האגריד. “זה לא יעלה על הדעת שהוא ניסה לפגוע בהארי.”

"אז למה הוא ניסה לגנוב את הדבר ההוא שהכלב שומר עליו?” שאלה הרמיוני.

"הוא לא ניסה לגנוב שום דבר,” אמר האגריד. “רגע מאיפה אתם יודעים על פלאפי?”

"לדבר הזה יש שם?” שאל ג'ייס.

"בוודאי,” ענה האגריד, מרוגז קלות. “הוא שלי.”

"סנייפ ניסה לגנוב את החפץ שהכלב הזה שומר עליו,” קבע הארי. “אז מאיפה הוא קיבל את הנשיכה, הא?”

"תקשיבו לי טוב, זה ממש לא עניינכם,” אמר האגירד שכעת היה מרוגז באמת אבל נראה פחות מפחיד בגלל הסינר הפרחוני שלבש. “הדבר הזה רק בין ניקולאס פלמל לבין פרופסור דמבלדור כבודו...”

"מי זה ניקולאס פלמל?” שאל רון.

"אף אחד,” קרא האגריד בעצבנות. “ועכשיו כבר ממש מאוחר אז כדאי שתחזרו.”

בערב כשקליירי שכבה במיטתה היא חשבה על מה שהאגריד פלט להם בלי לשים לב. אולי הוא לא הסכים לנדב להם פרטים אבל עכשיו יש להם לפחות קצה חוט... הם צריכים לחרוש את הספריה, בחיפוש אחרי ניקלואס פלמל.

ואכן, למחרת, היא, הרמיוני וג'ייס חרשו את הספריה והפכו כמעט כל ספר אפשרי אבל הם לא מצאו אפילו ספר אחד שמוזכר בו השם 'ניקולאס פלמל'.

"אין טעם,” נאנחה הרמיוני ביאוש, לאחר שעתיים של חיפושים. “הספר כנראה נמצא במדור האסור.”

"המדור אסור?” שאלה קליירי בבלבול.

"המדור האסור של הספריה,” אמרה הרמיוני. “אפשר להיכנס לשם רק עם אישור מיוחד ממורה.”

"אין סיכוי שהאגריד יסכים לתת לנו אישור,” נאנחה קליירי.

"וגם לא בטוח שהוא מורה,” אמר ג'ייס וזכה במבטים כועסים משני הבנות. “ואפשר גם בדרך אחרת,” הוא אמר. “להתגנב לפה בלילה. אני וקליירי נוכל לעשות את זה באמצעות רונות תעתוע.”

"אם זאת האפשרות היחידה אז תעשו את זה,” נאנחה הרמיוני.

"מי את ומה עשית עם הרמיוני גריינג'ר?” גיחך ג'ייס.

קליירי וג'ייס תכננו ללכת לספריה האסורה למחרת בלילה אבל הם קיבלו הודעת אש מאיזי ואלק. 'הבנו שהיום אתם יכולים לחזור למכון לחופשת חג המולד, שלא תחשבו אפילו להישאר בהוגוורטס, אתם באים אלינו!'

"גם אני לא נשארת,” אמרה הרמיוני שג'ייס וקליירי סיפרו לה שהם לא נשארים.

"אנחנו דווקא כן,” אמרו הארי ורון.

"הייתי אמור לחזור הביתה,” אמרו רון. “בשנייה האחרונה אבא ואימא אמרו לי שהם הולכים לבקר את צ'רלי, ברומניה.”

"ואני מעדיף כרגע ללמוד שני שיעורי שיקויים כל יום בחופש, העיקר שלא לחזור לדרסלים,” אמר הארי.

"טוב, אז תחפשו טוב בכל הספריה,” אמרה הרמיוני. “תנסו להשיג אישור מאיזה מורה כלשהו ואם לא תנסו לחפש דרך להתגנב לשם איכשהו, ביי, ניפגש בעוד שבועיים.”

הארי ורון בהו בדמותה עד שיצאה מן האולם. “זה אני וקליירי,” מיהר ג'ייס לומר. “השפענו עליה לרעה.”

אני ממש אשמח אם תגיבו, דיי קשה להמשיך לעדכן כשאין אפילו תגובה אחת...

הפרק הקודם		הפרק הבא