איך להפוך לנבל

וויל היה יכול להעריץ ולהיות מופתע ממה שהבחורה עשתה כרגע, אם היא לא היתה מצמידה אותו לריצפה עכשיו ברגלה וגורמת לו לחשוב רק על הכאבים בזרועו, שנפגעה מאגרוף חזק שלה.

דראקו הבטיח לעצמו לא להחליט יותר לעולם על חוזק של אדם רק ממראה חיצוני מטעה, אחרי שהבחורה, שנראתה כל כך עדינה, הפכה בבת אחת ללוחמת מיומנת.

וברי רק חשבה על כך שהיא רוצה לקחת שיעורים פרטיים בלחימה אצל הבחורה, ברגע שיתאפשר לה.

מסתבר שהכמות של הנערים ביחס לבחורה היא לא משנה, וגם לא העובדה שהיא היתה דקת גיזרה ונראתה עדינה, כי תוך כמה דקות שכללו לחימה מאומצת מצידם של הנערים וכמה בעיטות מדוייקות, אגרופים וסלטות באויר מצד הבחורה, היא

עמדה עכשיו וחיכחה את ידיה בסיפוק.

ברגל אחת היא הצמידה את וויל אל הריצפה. ברגל שניה היא שמרה שדראקו לא יזוז ממקומו, ובהבעה משועממת היא העבירה את אצבעותיה על הנבוט של ברי.

אדמונד גם ככה לא נראה היה כיכול לזוז לאן שהא. בעיטה מדוייקת מצידה של הבחורה אל אזור רגיש במיוחד ריתקה אותו למקומו, נאנק מכאבים.

"אה, וואו" מילמל הבחור והביט בבחורה הבלונדינת במבט מעריץ במיוחד "כל הכבוד".

"אה.. זה כלום" היא נופפה בידה בביטול וטפחה על מכנסיה, מנקה אותם מאבק בילתי נראה, מה שגרם לבחור לגנוח באהבה לא מוסתרת "זה למה לא מתעסקים איתי או מאיימים עלי".

"אוף נו" נאנח קונר "אז מה כן ישכנע אתכם לספר לנו את כל מה שאנחנו צריכים לדעת?"

"אתם לא צריכים לאיים עלינו" ענתה הבחורה בטון רגוע "אנחנו נספר לכם הכל" היא שלחה מבט מאשים אל עבר הבחור "אבל... אולי כדאי שנצא מכאן קודם" היא העבירה את מבטה על החדר הקטן "מתחיל להיות פה חנוק".

"אוו ייה" וויל קפץ ממקומו "סוף סוף! כבר חשבתי שנהיתה לי קלסטרופוביה" *

הבחורה כבר עמדה כשידה על הידית כשקולו של דראקו עצר אותה.

"רק רגע" הוא אמר והתעלם מאנחות היאוש של שאר הנערים, שבהחלט נמאס להם משהשאלות וההערות המטופשות של דראקו כל רגע.

"יש מצב" אמר דראקו "שדי נמאס לכותבת לקרוא לכם בחור ובחורה. מה השמות האמתיים שלכם?"

"אה..." הבחורה הסתובבה אל דראקו בהפתעה "אתה צודק, שכחתי לגמרי מזה".

"היי" אמרה לוסי "נחמד מאוד מצידך לשכוח ככה את הכותבת המסכנה, אבל בואו לא נעסוק בזה, גם אותי מסקרן לשמוע את שמותיכם".

"אה אה אני יכול ראשון" הבחור נראה נלהב.

הבחורה תקעה בו מבט מזלזל "אוקי, תתחיל".

"אווו, אז שלום לכם. קוראים לי מוגלי" אמר מוגלי (או סוף סוף שם!) וקד קידה לא משכנעת במיוחד.

"מוגלי..." וויל גילגל את השם על לשונו בהבעה מוטרדת "זה מוכר לי".

"אה כן, בקשר לזה, יש מצב שכיכבתי בתור ילד בסרט, אז אולי אתם מכירים אותי משם" אמר הבחור, ונראה מאוד מרוצה מכך שוויל כמעט מזהה אותו.

עיניו של וויל נפערו בתדהמה "מוגלי? מוגלי! מ-ו-ג-ל-י-! לא נכון! יאוווו" הוא התקרב אל הבחור בחיוך ענק וסקר אותו "אתה מתכוון למוגלי עם התחתונים הכתומות והכל?"

"אה..." מוגלי גירד בעורפו במבוכה "כמה פעמים אמרתי לבאמי שהתלבושת הזו מגחוכת...".

"לא!" צחק וויל "זה ממד חמוד דווקא. יווו אני לא מאמין שאתה באמת מוגלי. אני מתכון, אני גדלתי על ספר הג'ונגל".

"רציני?" מוגלי דווקא נראה היה נהנה מכל תשומת הלב של כולם בו.

הבחורה נראתה פחות מרוצה מכך.

"אין לנו הרבה זמן" היא אמרה בקרירות "שמי הוא דורותיה".

*קלסטרופוביה- פחד ממקומות סגורים.

הפרק הקודם		הפרק הבא