ג'יימס מאלפוי-פוטר

סליחה שהפרקים קצרים תודה לתולעת ספרים ונבוט שתמיד מגיבות ובהנאה!

-יום אחרי הקרב על הוגוורטס-
הארי הסתובב במדשאות הוגוורטס תולש עלים מעצים שבסביבה וזורק אבנים לאגם, תוך שהוא מנסה לישבור את השיא של עצמו ביצירת אדוות גדולות כמה שיותר הוא העביר את הימים האחרונים בראשו.
הם היו הזויים. זו היתה ההגדרה המדויקת.
משפחת וויזלי עדיין היתה שקועה באבל על מות פרד.
פרופסור מקונגל היתה עסוקה בלסדר את הטירה.
האגריד היה עסוק בלהכין טופים מדבקי שניים מתמיד כי חשב שאלו יוכלו לעודד את כולם, תוך שהוא ממלמל כמה הוא פחד שהארי מת.
הרמיוני היתה צמודה לרון בתהליך ניחום האבלים.
בכללי נראה שהעולם די שכח מקיומו. וזה לא היה רע גם הוא היה עסוק.
הוא היה עסוק בלהיפרד מעצמו, מהילדות המאושרת שלא היתה לו מהאדם שהיה, והוא ידע שלעולם לא יחזור להיות.
הוא ידע שהוא ניצח שהם כולם ניצחו שוולדמורט הלך ולא יחזור.
אבל הוא לא יכל להסביר את הפחד שכירסם את השלווה הפחד מכל אוושה שמא זה וולדמורט שהצליח לחזור אכשהוא.

הוא ניסה לבדוק אפשרויות באיזו דרך וולדמורט יוכל לחזור בכל זאת.
אולי יש הורקורקס שמיני?
אולי הכל היה חלום ווולדמורט לא מת בכלל?
הארי סובב את ראשו מבחין בטירה ההרוסה לא זה לא היה חלום.
וולדמורט מת סופית. הלך פייפל.
אבל יש משו אחד אחרון. יש עוד דרך שבא וולדמורט יוכל לחזור.

הארי רץ לעבר היער האסור מנסה שלא לחשוב על הפעם האחרונה שהיה בו.
הוא גישש כמטורף באדמה המכוסה עלים עד שמצא אותה. אבן אדומה וקטנה.
זה מסוכן מידי בשבילה להיות כאן. הוא טחב אותה לכיסו וחשב על מקום מחבוא שיתאים לה, מקום שאף קוסם לא יעלה על דעתו שהיא נמצאת שם.
הוגוורטס וגרינגוטס לא יספיקו הפעם. אם הוא היה מחפש את האבן אלה היו המקומות הראשונים בהם היה מחפש.
צריך מקום שאף אחד לא יחפש בו.
וגם אם כן, לא ימצא אותו..

הפרק הקודם		הפרק הבא