שלישית רידל

"צ'ייס ליאו!"

ליאו ניגש לבמה במבוכה.

האישה הניחה את המצנפת על ראשו.

"כן, כן… כמה כאלה ברצף!" קראה המצנפת.

"כאלה?" שאל ליאו.

"מובהקים, כמובן." אמרה המצנפת. "אתה תלך ל… הפלפאף!"

ליאו מיהר ללכת לשולחן הפלפאף.

"פוטר אלבוס!"

"סלית'רין!"

"סלית'רין?!" קרא אלכס. "חשבתי שהוא הולך לגריפינדור על בטוח."

"מאלפוי סקורפיוס!"

"סלית'רין!"

טוב, לפחות לאלבוס תהיה חברה, אבל הוא עדיין בסלית'רין. סביר להניח שזה לא ישמח את המשפחה שלו.

ליאו הביט אל עברו הנגדי של האולם, היכן שנמצא שולחן סלית'רין. הוא נזכר בדבר שאמילי אמרה לו פעם: "הבחירות שלנו אומרות מי אנחנו. הרבה יותר טוב מהתכונות."

האם זה אומר שאלבוס בחר להיות בסלית'רין? אם כן, הוא בהחלט מתאים לגריפינדור. זה מעשה אמיץ במיוחד, לוותר על חלק מהאהבה של המשפחה בשביל אדם בודד.

ליאו הגניב מבט לעברו של סקורפיוס והצליח לתפוס את עיניו. הוא חייך חיוך של עידוד.

סקורפיוס חייך בחזרה וחזר לפטפט עם אלבוס.

"עכשיו:" אמרה מנהלת בית הספר (האישה חמורת הסבר בפקעת ההדוקה). "אני רוצה להגיד מספר מילים לפני שנסעד את ליבנו. ראשית, אני רוצה להגיד לתלמידים החדשים כי אסור להיכנס ליער האסור, מה שבודאי הבנתם משמו. זו גם תזכורת לכמה מהתלמידים הוותיקים יותר."

עיניה נחו לרגע על ג'יימס פוטר וחביריו לשולחן לפני ששבה לדבר.

"עם כן, אדון פילץ' ביקש ממני להזכירכם כי אסור לעשות קסמים במסדרונות בין המעבר לשיעורים.

התלמידים יקבלו את מערכת השעות מחר בבוקר.

מי שרוצה להיבחן לקבוצת הקווידיץ' של ביתו יגש למדאם הוץ'.

יש עוד דבר, קלאריס?" שאלה האישה את האישה החייכנית עם זנב הסוס.

"לא, פרופסור מקגונגל." אמרה האישה.

"יפה." אמרה הפרופסור מקגונגל. "אם כן, נתחיל בארוחה."

צלחות הזהב שהונחו על השולחנות נמלאו כל טוב. ליאו פער את פיו. הוא הביט לשולחן גריפינדור. אלכס התלהב ומיהר למלא את צלחתו. ליאו הביט לשולחן רייבינקלו. אמילי היתה עסוקה בשיחה עם אחד המדריכים, כנראה על לחשים שלמדה ושרוצה היא ללמוד. ליאו הביט לשולחן סלית'רין. אלבוס וסקורפיוס שקעו בשיחה עמוקה ומדי פעם לקחו נגיסה קטנה ממה ששמו בצלחותיהם.

ליאו הפסיק להתעניין באנשים אחרים. הוא מילא את צלחתו מכל טוב ושקע לשיחה עם אחד התלמידים הוותיקים מבית הפלפאף.

"אני חושב שאהנה במיוחד משיעור לחשים." אמר ליאו. "כבר התאמנתי בכמה דברים בבית."

"כמו מה?" שאל התלמיד, ששמו היה סמואל.

"אה… כמו זימון, מים, מגן, פריקה מנשק, שיתוק ושיחרור… אה, כן, וכמובן- זימון פטרונוס."

"פטרונוס?! בן כמה אתה?!"

"אחת עשרה. למה?"

"האדם הכי צעיר שאי פעם זימן פטרונוס היה הארי פוטר… וגם הוא, רק בגיל שלוש עשרה…" אמר בהרהור. "פטרונוס מוגשם? או אד קלוש?"

"מוגשם."

"מרשים מאוד! מה הצורה שלו?"

"חד קרן."

"זה אומר שיש לך לב טוב ואדיב." 

ליאו הסמיק.

"גם לשני האחים שלי יש פטרונוסים." אמר.

"כן? אילו צורות יש להם?" התערב תלמיד אחר בשיחה.

"לאחי דרקון ולאחותי עוף חול."

"גבורה וחכמה…" מלמל תלמיד שלישי.

"טוב, לאחותי, אמילי, יש גם עוף חול אמיתי."

"מה?!" אמרו שלושתם יחד.

"גם הארי פוטר הגיב ככה כשראה אותו. הוא אמר משהו כמו: 'זה עוף החול של דמבלדור'?"

"פגשת את הארי פוטר ולא סיפרת לנו?!" הזדעק סמואל.

"זהירות!" קרא אחד המדריכים. "אתה תעשה לו התקף לב, סמואל!"

סמואל הסמיק. "סליחה." אמר. "באמת פגשת את הארי פוטר?"

ליאו חייך: "כן." אמר. "פגשתי אותו ברציף."

סמואל בהה בו. ליאו חש עצמו מסמיק.

"פשוט," אמר סמואל. "הוא ממש מפורסם, ו…"

"אני יודע." קטע אותו ליאו.

סמואל הרים גבה.

"אחותי עשתה מחקר מקיף על עולם הקסמים." מלמל ליאו. "יש לה מין מנהג כזה."

סמואל חייך והם המשיכו לאכול ולשוחח.

הפרק הקודם		הפרק הבא