הוגוורטס תאומות

לילה:
לילי התעוררה בבהלה.
אני והרמיוני הסתכלנו עליה ופרצנו בצחוק.
לילי חייכה במבוכה.
"על מה חלמת?" שאלתי אותה, עדיין צוחקת.
"וולדמורט. פה. ביער." היא ענתה.
"זה בטח היה סתם סיוט..." הרמיוני אמרה.
לילי הנהנה אבל לא ניראתה בטוחה.
"טוב. בואו נחזור. מתחיל להיות חשוך." אמרתי.
לילי נהייתה רצינית חזרה.
"אוקיי."

---------------------

צעדנו ביער.
כבר נהיה חשוך.
הלכנו לאיבוד.
ואז דמות הופיעה מולנו בקול נפץ.
צרחנו.
כשהעשן התפזר ראינו דמות לבנה עם עיניים אדומות ובלי אף עומד מולנו.
וולדמורט.
"איזה יצורים יפייפים!" הוא אמר בהרהור.
מביט עלי ועל לילה.
פחדתי לזוז.
הרמיוני שלפה שרביט.
"מה אתה רוצה?"
"מה אני רוצה? כמובן! אני רוצה אותן." הוא הצביע עלי ועל לילי.
"בחלומות הלילה." מלמלתי.
"בחלומות ה לילה ?" לילי צחקקה.
חייכתי.
לילי צדקה כמובן.
כמו תמיד.
וולדמורט שלף שרביט וכיוון אותו על הרמיוני.
"אם לא תבואו איתי מרצונכן, אולי אשתמש בקלף מיקוח..." הוא הירהר בקול.
הוא נופף בשרביטו והרמיוני הופיעה לצידו.
לפני שהיא הספיקה להתאושש הוא הצמיד שרביט לגרונה.
"מה בדבר אחותכן?"

הפרק הקודם		הפרק הבא