הרפתקאותיו של רגולוס האכזר

"הצעתי לך הצעה, ואת הסכמת לה" ענתה האלה בשלווה, בזמן שרגולוס התהפך לשכיבה על הגב, נשאר לשכב על המיטה לצידה של האלה.

האישה נראתה מבולבלת, מנסה לחשוב מה גרם לה להסכים להצעה, בזמן שרגולוס כבר קלט. "לא הייתה לה אפשרות לסרב להצעה, נכון?" שאל רגולוס בשפת השאול "זה היה—"

"קסם" השלימה אותו האלה באותה השפה, והנהנה. 

האישה סיימה להתלבש, ואז הושיטה את ידה קדימה. "מיריאל" אמרה "הקפטנית של הספינה הליידי השודדת".

האלה קמה מהמיטה, ולחצה את היד המושטת. "יש לי שמות רבים מספור. האלה שלה סוגדים כל הגברים על האי הזה".

רגולוס קם מייד אחריה, ואז אמר "רגולוס המתקרא האכזר והשורד. אני..." הוא עצר לרגע במחשבה "איש הצללים של הוד עוצמתה" המשיך לאחר רגע.

האישה – מיריאל – לא לחצה את ידו. "ברשותכם, אעזוב כעת". האלה הניחה את אגרופה הקפוץ על שדה השמאלי, ואז הניעה את ידה לכיוון מיריאל, כמלך המאשר לנתינו לעזוב את החדר.

מיריאל פתחה את הדלת ויצאה בלי מילה נוספת.

"להרוג אותה?" שאל רגולוס בשפת השאול.

האלה צחקה את צחוקה העמוק והמלא שרגולוס כבר למד להכיר. "בינתיים לא. אבל תברר מי שאר צמרת הפיקוד של הליידי השודדת. אני מניחה שזו ספינת הנשים, וזה גם המידע שהיית אמור להעביר לי?" סיימה האלה בשאלה, עונה באותה השפה.

"כמובן. והעברתי לך אותו באמצעות המנוחה. אני מניח שמילאתי את חלקי בעסקה, ואני צריך לעשות עכשיו ביקור נוסף בכיתת הלימוד שלי" אמר רגולוס והתלבש במהירות.

האלה ביצעה את אותה המחווה כלפי רגולוס, מסמנת שהיא מרשה לו לעזוב. הוא יצא, משאיר את הדלת פתוחה.

כמה דקות צעידה מאוחר יותר

רגולוס נכנס בדלתות כיתת האשפות. שלושת המתלמדים והשולייה שלו חיכו לו במסדר מול הדלת, אחד מהמתאמנים היה עסוק במדיטציה בפינה וארבעת האחרים היו בשלבים שונים של העלאת זוהר, להוציא אחד מהם שנח בפינה בחוסר מעש.

הפיטורין הבאים בדרך, חשב רגולוס כשנחו עיניו על המתאמן הנח.

"מתלמדים. שולייה" רגולוס הנהן לארבעה, והם קדו, ואמרו "הלורד המורה" בקול מלא יראת כבוד. 

"שולייה, אני חושב שמצאתי את האימון שאתה צריך כדי להוציא את הלחשים. אראה לך בעוד רגע. מתלמדים, מה התוצאות?" שאל רגולוס.

"שבע" אמר אחד המתלמדים, בו בזמן ששני האחרים אמרו "שלוש". 

"כמה זמן לקח לכם האימונים?" שאל רגולוס. 

"כחצי שעה" הייתה התשובה. אז הם עומדים כאן מול הדלת בערך עשרים דקות. מעניין. רגולוס היה מרוצה מהמשמעת שהחדיר בתלמידיו בזמן כה קצר.

"תתחילו להתאמן על הלחש הבא, תלמידיי. הפעם, תלמדו קליעי קסם" אמר רגולוס. הוא הוציא את ספר הלימוד בדרקונית ותרגם במהירות את העמוד שתיאר את הלחש. 

"התחילו בלירות על מטרות הקש. ברגע שתצליחו לירות קליע, תעברו למדיטציה. נסו להכין את שני הלחשים שלכם במדיטציה הזו" הורה רגולוס במהירות, ונתן לאחד המתלמדים את הדף.

המתלמדים הנהנו, והחלו לצעוד לכיוון האזור עם מטרות הקש.

"שולייה. התייעצתי עם הוד עוצמתה בנוגע לעניינך, והיא אמרה שכוחך אינו מגיע מדם הדרקונים שבך" החל רגולוס. הוא עצר לרגע לשם הדרמה, ואז המשיך "הוא נובע מדמה שלה, שהתערב בכמה משושלות האצולה שלכם, עוד כשהייתם ממלכה קטנה ולא שודדי ים. אחת לכמה דורות, נער או נערה עם פוטנציאל קסום נולדים, מכיוון שדמם מכיל את כוחה של הוד עוצמתה. אתה, לפי השערתנו, הוא אחד הנערים האלו".

"זה כבוד עבורי, מאסטר" אמר השולייה לאחר כמה רגעים של שתיקה מתוחה. 

"נסה שוב להטיל את לחש הידיים הבוערות. הפעם, תתרכז בכוחה של הוד עוצמתה בדמך, ובדמותה בעיני רוחך" הורה רגולוס, והביא לו שוב את העמוד שמתאר את לחש הידיים הבוערות, בצנזור כל מיני חלקים שנגעו רק לאשפים.

"כך אעשה, מאסטר" אמר השולייה, לקח את הדף והלך לכיוון בובות הקש בקצה האולם.

"מתאמנים!" אמר רגולוס, ניגש לאזור האימונים שבהם התאמנו שלושה מתאמנים, ואחד נח. הם נעמדו במסדר במהירות. 

"המשיכו להתאמן עד ארוחת הערב. בארוחת הערב, כולכם יכולים לבוא לאכול באולם האוכל הגדול. בתום ארוחת הערב, אקרא להתכנסותכם למסדר ערב והוראות נוספות" אמר רגולוס, ואז הוסיף בצעקה "שתי ההוראות האחרונות כוללות גם אתכם, מתלמדים ושולייה".

"כן, הלורד המורה" נשמעו קריאות מכל רחבי האולם, בזמן שרגולוס יצא מהדלתות הגדולות של כיתת האשפות שלו.

כמה דקות של צעידה מאוחר יותר

רגולוס הגיע לחלק במקדש שהוקצה למגורי הנשים, ושאל בקול סמכותי מלחית אקראית "איפה נמצאת כרגע הקצינה הראשונה?" 

"היא בחדרה כרגע, עד כמה שאני יודעת" הייתה התשובה. מייד לאחר מכן נמסרו הוראות הגעה מדוייקות, ורגולוס צעד כמה דקות נוספות.

רגולוס נקש על הדלת, ואישה במדים מגוהצים פתחה. שיער שחור אסוף, דרגות על הכתפיים ותווי פנים יפים למדי שיוו לה כולם מראה של מפקדת ימאית מנוסה.

"אני רגולוס, המתקרא השורד והאכזר" פתח רגולוס, ואז הוסיף "אני צריך לדבר איתך באיזה עניין".

הקצינה זזה מהדלת, נותנת לרגולוס לעבור לפנים החדר.

החדר היה חדר פשוט למדי, וכלל מיטת עץ פשוטה, שולחן כתיבה וארון עץ פשוט. רגולוס נכנס פנימה, והקצינה החוותה על הכיסא שמאחורי שולחן הכתיבה, בעוד היא עצמה מתיישבת על המיטה. רגולוס התיישב, והקצינה שאלה "במה העניין?".

"אני שליח" אמר רגולוס "של הוד נערצותה. כמו שבוודאי שמעת, שודדי הים כאן ביצעו לאחרונה טקס זימון שבו הוקרבו ארבעת חברי לסירת ההצלה" – שום רעד לא חלף בקולו או בפניו של רגולוס כשדיבר על המוות שלהם – "וזומנה הוד נערצותה, האלה שבה מאמינים קבוצת הגברים כאן". רגולוס עצר לרגע, ואז שאל "באיזה דת את מאמינה, אם יורשה לי לשאול?"

"הים תמיד צודק" ציטטה הקצינה את האמרה הנפוצה בקרב יורדי ים "ואינני מאמינה בדבר מלבד החרב והחבל שלי". ההמשך היה נפוץ פחות, אבל רגולוס כבר שמע אותו בעבר. 

"הא" אמר רגולוס "בכל אופן, הוד נערצותה שלחה אותי הנה מכיוון שהיא שוקלת לבצע חילופי קפטניות בספינה הליידי השודדת. היא רצתה לדעת אם את מעוניינת בתפקיד".

הקצינה הזעיפה פנים. "מעולם לא חיבבתי את קפטן מיריאל, אבל לא אהיה שותפה לרצח שלה".

"אין צורך ברצח" אמר רגולוס "היא תעזוב בתוך כמה ימים. זה כבר קרה בעבר. הקבוצות הקטנות שמתנגדות לאמונה הכללית עוזבות את האי בדרך כלל" רגולוס לא הוסיף את העובדה שאחרי שהם יעזבו הוא ינסה להרוג אותם; אין שום צורך שהקצינה תדע זאת.

"אם קפטן מיריאל תעזוב, אני אקבל את התפקיד באופן אוטומטי" אמרה הקצינה בחומרה "אלא אם אתם מתכוונים להתערב בענייניה הפנימיים של הליידי השודדת". נימת קולה הבהירה שהיא לא תראה זאת בעין יפה.

"האי הזה שייך להוד נערצותה עכשיו" אמר רגולוס באותו הטון "אם הליידי השודדת עוגנת בו, היא כפופה להוד נערצותה. בכל אופן, התכוונו להכתיר אותך כקפטנית, אבל רצינו לוודא מספר דברים קודם".

"דבר" אמרה הקצינה.

"בוודאי שמעת שמועה על מנהגי ההנאה של הוד נערצותה" החל רגולוס.

"שמעתי" שיסעה אותו הקצינה "זה נכון?"

"אני לא בטוח מה שמעת" אמר רגולוס "אבל כנראה הפחיתו מהאמת בשמועות".

הקצינה הזעיפה פנים שוב. "מה לגבי המנהגים האלו?"

"אהיה גלוי איתך, קצינה ראשונה" אמר רגולוס. 

"קוראים לי סירנדה" אמרה הקצינה, נכנסת לתוך דבריו.

רגולוס המשיך כאילו לא אמרה דבר. "אם תתנגדי למנהגים האלו, הוד נערצותה ככל הנראה תורה על גירושך מהאי או חמור מכך. כמובן, בתור קפטנית הליידי השודדת הוד נערצותה ושאר הגברים והנשים על האי יצפו שאת תיקחי חלק פעיל בסגידה".

"אני מבינה" אמרה סירנדה "אבל זה לא ממש מוצא חן בעיניי".

"זה ימצא חן בעינייך" אמר רגולוס בפסקנות "תנסי פעם אחת, ותראי".

"אוקיי" אמרה סירנדה.

"עוד דבר אחד" אמר רגולוס "כאשר קפטן מיריאל תעזוב, היא מן הסתם תיקח איתה כמות גדולה ככל שהיא תוכל של מלחיות. תפקידך הוא להפחית את הכמות הזו למינימום האפשרי".

סירנדה הנהנה. "מקובל עליי. מתי הוד נערצותה מתכוונת לבצע את הניסיון?"

"עכשיו. אנחנו מצפים שקפטן מיריאל תעזוב היום בארוחת הערב או מחר בארוחת הבוקר, ולא רוצים לבזבז זמן" ענה רגולוס.

"אחריך" אמרה סירנדה.

כמה דקות של צעידה מאוחר יותר

השומרים פתחו את הדלת בפני רגולוס. האלה שכבה על מיטתה, עירומה כהרגלה. הכוהן הגדול עמד ליד מיטתה, לוטש מבטים בשדיה של האלה. הוא הפסיק לדבר בדיוק כשהדלת נפתחה. 

זאת הקצינה הראשונה של הליידי השודדת שלח רגולוס את ההודעה הקסומה לאלה היא מסכימה לנסות את מנהגי ההנאה שלך פעם אחת לפני שתחרוץ את דעתה. אמרתי לה שהניסיון יהיה עכשיו. 

מטא: רגולוס משתמש בלחשון הודעה כדי לשלוח את ההודעה לאלה באופן קסום.

האלה קמה ממיטתה. "הקצינה הראשונה" היא הנהנה, משווה לקולה נימה של כבוד.

"הוד נערצותך" אמרה סירנדה וקדה "קראי לי סירנדה" הוסיפה לאחר רגע.

"אני מניחה שרגולוס כבר סיכם איתך את כל הפרטים האחרים. בואי ונתחיל" אמרה האלה.

סירנדה הסתכלה באי נוחות על שני הגברים בחדר, ואז החלה להוריד במהירות את בגדיה.

רגולוס סגר את הדלת בטריקה, ואז החל גם הוא להוריד את בגדיו. הכוהן הגדול החל להוריד את בגדיו גם הוא.

שלושתם סיימו להוריד את בגדיהם בערך באותו הרגע, והאלה נשכבה חזרה על המיטה והחלה לחלק הוראות "רגולוס, אתה תשרת אותי. סירנדה, את תהיי מעליי".

סירנדה עמדה לרגע במקומה, מבולבלת. רגולוס עקף אותה בין רגע וחצי-נשכב על האלה, פיו על השפתיים שבין רגליה. הוא החל למצוץ.

לאחר רגע, סירנדה התעשתה. היא טיפסה על המיטה, ואז נשכבה על האלה, השפתיים שבין רגליה בערך על שדיה של האלה.

"לא כך" אמרה האלה. היא משכה בעדינות את סירנדה, מפילה אותה עליה, כך שהשפתיים שבין רגליה מונחות על פיה של האלה והטוסיק שלה מורם גבוה באוויר.

"כוהן גדול, מצוץ את הטוסיק שלה" פקדה האלה, רגע לפני שהחלה למצוץ את השפתיים שבין רגליה של סירנדה.

הכוהן הגדול ליקק בתאווה, תחילה מימין, אחר כך משמאל – ולבסוף, הכניס את לשונו באמצע, מחלץ אנחת תשוקה מסירנדה. 

האלה הכניסה את השפתיים לתוך פיה, מענגת את סירנדה בלשונה, מכניסה אותה אל תוך השפתיים עצמן.

סירנדה נאנחה שוב כאשר האלה הגבירה את קצב מציצתה, האגן שלה מטלטל בכל שנייה מחדש עם המציצות משני הכיוונים. לאחר רגע, גם הכוהן הגדול הגביר את הקצב, מתאים את עצמו לקצבה החדש של האלה.

סירנדה נאנקה כאשר האלה החלה לדחוף את פטמתה לתוך השפתיים הרטובות שבין רגליה. 

האלה הגבירה את קצב דחיפתה, מכניסה מעט יותר משדה פנימה בכל פעם. סירנדה נאנחה שוב בלהיטות 

כאשר האורגזמה השנייה שלה יצאה, מרטיבה את שדה של האלה, בדיוק באותו הרגע שרגולוס הכניס את כל הזין שלו פנימה, מפגיש את יריכיו עם ירכי האלה, ומביא אותה לאורגזמה שלישית.

"מספיק" אמרה האלה בחדות. היא שלפה את עצמה מרגולוס וסירנדה, וירדה מהמיטה. 

הכוהן הגדול עדיין עמד, עירום, לא מסופק, מאוכזב וכועס, נשען על הקיר, כאשר סירנדה ורגולוס התלבשו ויצאו.

"כן" ענתה סירנדה במילה אחת, ורצה אל חדרה.

ההמשך יבוא.

הפרק הקודם		הפרק הבא