מה אם היה ארפר?

לא העלתי הרבה זמן.

אם הזמן הבנתי שלעשות קצר זה מבאס ולי אין כוח לרדת לפרטים, זה פשוט שיש לי רעיון מטורף לפאנפיק ממש ארוך ומעניין. אני לא סופר, ואני גם לא רוצה להיות, אני רק רוצה לשתף רעיונות מגניבים על סיפורים מגניבים שרציתי שיהיו.

נ.ב: כל הקונספטים שאני מוסיף יש להם זכויות יוצרים אלי, ואסור להעתיק או להשתמש בקונספטים שאני מתכנן להביא ללא אישורי.

ויאללה, הנה לכם הפרק...

—---קווים קווים—....

שמתי את המצנפת המפורסמת על ראשי.

ואז בלופ, כלום .

הלו? יש פה מישהו?

…

הלו?

…

אה, בטח צריך לתת לזה מילים כדי שהמצנפת תוכל לתקשר. אני יעביר מילים שכל הומלס יודע לצורה 1824 המוחית המוצגת בפני המצנפת, ובנוסף העלה מילים לקדמת חסימת המוח כדי שזה יוכל להשתמש בהם.

היי, אחת אחת.

או!, היי מצנפת.

היי, ארפר.

היי מצנפת, לאן אני ממויין?

אין לי שמץ, בשביל למיין אני צריכה לחדור אותך, אבל אתה חסום.

אז מה עושים?

לא 'דעת, איזה בית בא לך להיות?

באף אחד מהם.

נו! תבחר, אם לא תעשה זאת אני אאלץ להישאר פה ולנסות לעבור את המחסום את זה, מה ששואף בלתי אפשרי.

נו…

ואז אני יתפוצץ כנראה מיותר מדי ניסיון סתמי או שהמוח שלך יפוצץ אותי .

יופי, כמה זמן יש לנו?

איזה שמונה, תשע שעות, נראה לי.

מעולה, שמונה שעות כדי להבין איך זה עובד, שעתיים וגמרתי פה.

ואז התחלתי לחקור את המצנפת ולהוציא ממנה מידע, מה שהיה די קל אחרי כמה ניסיונות, לאחר עשר דקות הבנתי איך ליצור כזאת בעצמי! לאחר רבע שעה אולי הייתי מבין את כל לחשיו של מרלין, אולי - אם המכשפה לא הייתה מפריעה לי. ואז עלה לי רעיון.

"דמבלדור מוסר שאם ישנם בעיות כלשהן אתה מוזמן לכתוב לו על מכתב ולהביא לו, וכך אף אחד אחר לא יראה זאת," נגעה בי והמשיבה בהסבר "הוא ישרוף אותם."

נקחתי את הקלף ואת הדיו, לדעתי הם ממש מיושנים, אתם קוסמים אז למה עדיין אין לכם עיפרון או דרך קסומה אחרת לכתוב, לא משנה.מנעתי מהמצנפת גישא למילים כדי שלא תחפור, ואז חשבתי והחלטתי לכתוב:

לכבוד מר.ד היקר.

שלומות, חלה בעיה והמצנפת לא יכלה לחדור למוחי, ואני לא מתכוון לאפשר לה גם. כעת אני הולך לחלץ ממנה מידע והיא ככל הנראה עוד שמונה שעות תושמד, במקרה הטוב.

אינני רוצה לבחור בית מכיוון שכל הבתים גרועים, ועל כן יש לי רעיון איך לצאת מתסבוכת זו, אך לא אשתמש בו מכיוון שאני מעדיף לחקור את זה ולסחוט אותך על הדרך.

אם אתה רוצה שהמצנפת תרד מראשי תצתרך להסכים על הדברים הבאים:

1.אני דורש שיורשה לי ללמוד את כל החומר של הבית ספר בשבועיים הראשונים של השנה, ובמהלכם אלמד עם מורים פרטיים את כל בשיעורים המעשיים.

2.אני דורש שלאחר מכן יהיה לי שבועיים פנויים בהם אלמד על כל מיני עבודות בעולם הקוסמים ואיך להיות הכי טוב בהם בצורה הלימודים תיאורטית.

3.אני דורש אוכל כשר בד''ץ.

4.אני דורש לאחר מכן שבועיים חופש כדי ללמוד ליצור לחשים חדשים, שיקויים חדשים, וכל מה שיש לקוסמים להציע בעצמי.

5. אני דורש שעון זמן.

6.אני דורש שיורידו ממני כל סוג מעקב שהוא.

7. אני רוצה שתשיג לי את רוב הספרים שאי פעם ידעת עליהם או נגעת בם או היית איתם באותו חדר, עשה ככל יכולתך להשיג כמה שיותר. לא אכפת לי שזה הרבה, על דרישה זו לא אוותר.יש לך עד שאני יעזוב את בית הספר ליותר מחצי שנה. גם לאחר מכן תמשיך לאסוף למקרה ואחזור.

8. אני דורש שיאפשר לי לצאת מבית הספר במידת הצורך, או במידה וארצה.

יש לי עוד דברים לדרוש אך אלו יהיו לבנתיים, אם יהיו עוד אדרוש אותם על משהו אחר כבר. בדרך כלל הייתי מבקש שתבטיח אם קשר דם או משהו בסגנון. אך מכיוון שמתי שארצה אוכל פשוט לקחת את המצנפת ולעשות זאת, אני לא יודע אם יהיה בכך צורך.

אם תעביר את המצנפת למקום שונה ממשרדך אז אמצא משהו אחר ובאותו דבר אבקש שבועה ואדרוש הרבה יותר. 

ממני, כ.ח.א  .

קיפלתי את הפתק מספר קיפולים, והבאתי אותו למכשפה. לאחר זמן מה קיבלתי פתק גם כן:

שלום רב, אני מסכים לתנאים שלך מלבד לתנאי 6 מכיוון שאין באפשרותי לעשות זאת כעת.

ההסכמה כרוכה בכך שלאחר שתלמד את עצמך דברים חדשים תהפוך למורה להתגוננות מפני כוחות האופל. המורה הנוכחי הסכים להישאר לשלושה חודשים בלבד, ולמרות שאתה ילד אתה נראה מפולפל.

נ.ב: לא באמת סחטת אותי או משהו, סתם מעניין אותי מה יקרה לאחר מכן.

השבתי לו כך:

אם כך העיסקה תמה, אני מאשר את המכתב הקודם.

נ.ב: אתה זקן משוגע ומרושע, רק לציין.

נתתי למכשפה את הקלף והיא העבירה אותו, לאחר שראיתי הנהון מהזקן החלטתי להחזיר את גישת הדיבור למצנפת.

היי.

היי, סוף סוף אפשר לחזור לדבר.

לא להרבה זמן.

מה? סוף סוף אני עפה מכאן?

כן, שימי אותי בבית ששמו הבית חסר השם.

אוקי, סוף סוף בחרת. רגע רגע, מה?! 

כן, פשוט תגידי את זה בקול הם כבר יצרו לי אותו או משהו בסגנון, לא תהיה להם ברירה.

נו, טוב. אבל רק כי ממש בא לי להיפטר ממך.

ואז שמעתי בקול מחריש אוזניים "הבית חסר השם".

כולם היו בהלם טוטאלי, ואני ניגשתי לאיפה שעמדנו כאשר חיכינו למצנפת , והסתכלתי בפרצוף תמהה ותמים על המכשפה, שהסתכלה על הזקן.

לאחר כמה רגעים הטירה עצמה התחילה לזוז, כל השולחנות הכיסאות עם הילדים עליהם זזו גם כן, כל הקוסמים האלה צרחו ונבהלו. ולאחר עוד רגע נוצר עוד שולחן באמצע החדר.

אוקעיייי… הטירה קסומה. מובן. טעות עצומה להיכנס לכאן. מזל שאוכל לצאת כרצוני.

הלכתי וישבתי לצד השולחן העצום והמוגזם למדי. לאחר שכולם התעוררו מההלם הם המשיכו מבלי להגיב על מה שקרה. משום מה לכולם מחאו כפיים כשהם התמיינו, ורק לי לא, משום מה….

לאחר שכל האסירים התמיינו, האוסרים הכריזו על תחילת הארוחה.

אני ישבתי לבד באמצע, הנפתי מבט לזקן שסיימו לי כן עם ראשו, והתחלתי לאכול. השולחן שלי היה יותר מדי עמוס באוכל , לקחתי את האוכל לצלחת, 3 שניצלים ו 2 נקניקיות, שמתי קטשופ והתחלתי לאכול. לשתייה היה קריסטל מנטה (קר, כמובן) ועוד כל מיני משקאות, ערבבתי ביניהם בתוך בקבוק ריק וממנו מזגתי לכוסי, הקוקטייל היה מעדן, כמו תמיד.

במהלך הארוחה שמעתי לחשושים, הקפדתי לסנן את המידע החשוב ולשמור אותו. כמו המידע של במידה ומחליפים את במקומות של שירותי בנים ושירותי בנות, לא ללכת להתפנות בשירותים וליצור לי שירותים פרטים, השמועות אומרות שיש שם רוח בכיינית ואין לה כסף לשלם לפסיכיאטר…

אחרי הארוחה כולם יצאו ואני עשיתי ברכת המזון, לאחר כמה דקות ניגש אלי הזקן ואמר לי לבוא אחריו בשביל שהוא יראה לי איפה הבית שלי יהיה.

"כן, מיסטר כח'א" , זה היה ניסיון להקנטה למי שלא הבין, "אז יש לך דרישות מסתבר, אה אה, מעניין האם סוף סוף מישהו יצליח להרוס על אמת את הבית ספר הזה".

"כן, מה שתגיד זקן משוגע, שולח ילדים למבוכים וגורם להם ללכת ליער לבד, מה שאני לא מבין זה למה אתה שילמת עלי כסף".

"אוי, אל תדאג בנוגע לזה, זה רק שקיבלתי מכתב שחייב אותי לעשות את זה אחרת תפרוץ בגללי מלחמת עולם ויהרגו אותי ראשון, ואני לא רוצה למות לפני שאני יצטרך למות".

"אז, אתה מפחד מהמוות?"

"ממש לא, כשהוא יגיע אקבל אותו בשמחה, אך עד אז אני מעדיף לא למות".

הסקתי מה שכל ילד היה מסיק, שהוא מאלה שמפחדים מהמוות וחושבים שהם לא.

"אוי, ילדון, הנה החדר שלך, תסתדר עם מה שיש אלה החיים, אני יעמוד בחלק שלי אבל תזכור שאתה תצטרך להיות אח''כ מורה, אחרת יפטרו אותי ואני לא יכול להתעלל בעוד ילדים."

"ועכשיו אני מתחיל להתלבט אולי אני בכוונה יבריז."

"כן, נו, אני יודע שאם כל הדרישות אתה לא תיסוג מהעסקה."

"טוב ,כן, אבל אם לא תעשה כל מה שסיכמנו אני יגרום לך להיות בבית כלא עם החבר שלך גלרט, ויגיד לכולם שאתם חברים שתכננו הכל מההתחלה, עם חשבת שבאמת הסתרת את זה אז טעית, היה פשוט להבין את זה..".

"אוקי, ילד, אני מניח שאתה יותר מפולפל ממה שחשבתי".

"כן, מה שתגיד סבאל'ה."

נכנסתי לחדר שלי והדברים שלי כבר היו שם, עם 2 שעוני זמן. עכשיו הגיע הזמן להוריד להם את המעקב, מה שנראה די פשוט, אני יסתכל מחר על איזשהו ספר שנראה לי היה בו איזה מדריך על הסרת לחשי מעקב ויעיף את המעקב. בנתיים, הגיע הזמן לחקור איך לשנות את הגבלת הזמן של שעון הזמן. לקחתי כמה שעות אחורה והתחלתי לחקור…..

הפרק הקודם		הפרק הבא