על ספת הפסיכולוג

חבר שלי ז"ל פעם שכח להוסיף שהזכויות שמורות לרולינג.
בגלל זה הוא ז"ל, דרך אגב...

"אוקי, הארי" רמוס התנשף בתסכול "זה לא יעבוד! אני לא מצליח ללמד אותך להתמודד עם סוהרסן."
"אתה צודק, אז בא נתייאש." נאנח הארי
"אתה בטוח, הארי? זה ממש חשוב..."
"עזוב, לופין. אין לי סיכוי ללמוד את זה, אתה מסביר ממש גרוע."
"מה, הארי?" לופין זקף את ראשו בתמיהה
"כן, אתה מסביר ממש גרוע ומתייחס אלי על הפנים. לא סתם אומרים-אדם לאדם זאב."
"הארי, תתרחק מייד מהסוהרסן, הוא משפיע עליך לרעה."
"מה סוהרסן? עוד לא שחררת את הסוהרסן. ככה אני מדבר בדרך כלל."
"נכון, יש בזה משהו..." חייך רמוס חיוך שובב ופתח את הקופסה. הסוהרסן יצא ממנה גדול ונורא, כמו שלד ענק...
"אוקי, הארי תחשוב מחשבה שמחה, בסדר? שלוש ארבע ו-"
"לך מפה לופין! אני רוצה למות! למה תקעת אותי עם היצור הזה?"
"וואו, הארי, הסוהרסן הזה משפיע עליך מהר מאד!" נהם רמוס
"זה לא הארי אמר את זה, זה אני! הסוהרסן!" לחשש הסוהרסן בקול אפל "אני באמת רוצה למות! מה זה היצור הנורא הזה?" הוא הצביע על הארי.
רמוס נרעד באימה, הוא אף פעם לא ראה סוהרסן שרוצה להתאבד.
הארי חייך בנינוחות "שלום סוהרסן יקר, למה אתה נראה קצת עצוב?"
הסוהרסן לחשש בקול עמוק "איך זה הגיוני שאתה כל כך רגוע? החשיפה לסוהרסן מביאה את האדם למצב הכי גרוע שלו."
"זה המצב הכי גרוע שלו" רמוס כמעט התעלף ונמלט מהחדר כל עוד נפשו בו.
"לאן אתה הולך, רמוס?" שאג הסוהרסן
לופין החליף צבעים "פשוט... פשוט... נזכרתי ש... פשוט היצור היחיד שאני רוצה לקבל ממנו נשיקה זה טונקס, אני פחות בקטע של סוהרסנים...."
"ואם טונקס תשנה את הצורה שלה לצורה של סוהרסן?" שאל הארי
"אז אני אגיד לה לנשק אותך!" צרח לופין וברח סופית מהחדר.
"הוא קצת מוזר לפעמים" התנצל הארי לפני הסוהרסן "לפעמים אני שואל את עצמי אם הוא נפל מהירח..."
"לא מעניין אותי. המנהלת של אזקבאן אמרה לי לעשות לך שטיפת מוח." הרעים הסוהרסן
הארי חייך לעצמו "לעשות לי שטיפת מוח? אתה בחיים לא תצליח!"
הסוהרסן החוויר "יכול להיות שאתה צודק, אני באמת לא אצליח..."
"אתה אפס מאופס, ידידי" אמר הארי ברכות "שום דבר טוב לא יצא ממך"
"נכון, נכון" היצור התחיל לבכות.
"וחוצמזה יש לך ריח מסריח מהפה." הנהן הארי ברוגע
"אוי ילד, אתה בדיוק כמו הסנדק שלך..." הזיל הסוהרסן דמעה
"תודה" אמר הארי בשקט
"גם אתה כלב בדיוק כמוהו."
"סוהרסן יקר, אתה הרגע קראת לי כלב? גם לבוסית שלך היית מדבר ככה?"
"בחיים לא." גירגר הסוהרסן "הייתי אומר לה שהיא כלבה!"
"שמעתי את זה. אתה מפוטר" התעתקה אמיליה בונז, הבוסית של אזקבאן.
"די כבר ילד! אין לי כוח אליך!" נאנק הסוהרסן, הסתכל על הארי וצעק לעברו בכל הכוח "אקספקטו פטרונום"
אור כסוף וזוהר העיף את הארי עשרות קילומטרים עד שהוא התרסק על הרצפה.
הארי לא האמין שזה קורה לו, הוא הסתכל לצדדים וחשב לעצמו ביאוש "אוף! שוב פעם נפלת לתוך הגיגית!"
הוא התרכז חזק חזק, יצא מההגיגית ופנה לסוהרסן "זה היה ממש מגניב אם זה היה עובד, אבל זה לא עבד, באסה." הוא נשם ולחש לסוהרסן "פעם חלמתי להיות סוהרסן כמוך..."
"באמת?" אצבעותיו הגרומות של הסוהרסן נעו קלות.
"כן, זה היה בתקופה שהיו לי מלא סיוטים בלילה. ברוך ה' כבר מזמן אני לא חולם את החלומות המפחידים ההם."
"חבל..." נשף הסוהרסן "זה המקצוע היחיד שהיית יכול להיות בו טוב."
"שמעתי את זה, ירדת עליו יפה. אתה כבר לא מפוטר" אמר אמיליה בונז ששוב פעם צצה מאיפה שהוא.
"גברת מנהלת!" צעק אחריה הארי "את יכולה להודיע לפני שאת מגיעה? זה ממש מפחיד את הסוהרסן כל פעם שאת נכנסת בהפתעה." המנהלת הסתכלה עליו בהפתעה והוא המשיך "וגם מה הקטע שאת כל הזמן מודיעה לו שהוא מפוטר ואז מבטלת את זה. הסוהרסן הזה הוא לא הקאופל שלך שאתה יכולה לשחק בו ככה!"  
הסוהרסן הנהן "נכון! גם לסוהרסנים יש רגשות! לא אתן שתדרכי עלי כאילו אני הקרפד של נוויל!"
"כל הכבוד, אחי, אתה לומד מהר" חייך אליו הארי "אני אומר לך, גבירתי, יבוא יום ואת תעופי עליו כמו נימבוס!"
הסוהרסן הנהן "נכון! גם לסוהרסנים יש רגשות! לא אתן ש-"
"אוקי הבנתי." אמרה אמיליה "בגלל כל המשחקי מילים האלה אתה מפוטר שוב!" ובניצוץ זעיר היא נעלמה
הסוהרסן החל לבכות והארי ניסה לנחם אותו "לפחות היא לא פיטרה אותי. זה היה יכול להיות מאד מצחיק שדווקא הארי -פוטר."
אמיליה שוב הופיעה "שנון ביותר, הארי. גם אתה מפוטר"
"תגידי עוד מילה אחת ואני מנשק אותך" זעם הסוהרסן
"וואו, זה היה יכול להיות אחלה משפט מסרט רומנטי ים תיכוני..." התמוגג הארי.
הסוהרסן נאנח והחל לבכות ביאוש עד שליבו נשבר והוא התפוגג באוויר לאטומים.
הארי חייך לאמיליה "היית מעולה, אחותי."
"תודה" אמרה טונקס וקרצה "אז איפה לופין שלי? הוא אמר לי שבשבילי הוא ילך אפילו לירח!"

אוקי חבר'ה, בגלל שלצערי לא הרבה הגיבו בפעם הקודמת אז לא אשלח חרמשים, מצטער. חשבתי יכתבו יותר...
בכל מקרה, אשמח שתשדלו לא להגיב לי בשבת זה ממש חשוב לי. גם אני כמו הסוהרסן שומר שבס...

הפרק הקודם		הפרק הבא