רוז עוברת על החוק

 עבר מאז התגלית הגדולה שבוע. לאחר שאלבוס ורוז קראו את הספר חסר השם עשרות פעמים, הם גילו כמה פרטים מאוד חשובים.
מחולל הזמן נוצר בכפר פיירמאן בשנה בלתי ידועה. מחולל הזמן היה רגיל עד שאיש אחד החליט להכניס בו קללה, כדי לגרום לאויבים שלו למות. מחולל הזמן התגלגל בין משפחות עתיקות יומין, וכמובן הם היו מהסוג הרע. לאלבוס ורוז הייתה תוכנית: הם יסעו בזמן לאותו מקום ושעה שבו קיללו את מחולל הזמן ויעצרו את האיש מלעשות את זה. יקחו את מחולל הזמן חסר הקללה ויחזרו להווה.
"כן, אבל יש לנו חור פתוח," קטעה רוז את רצף דבריו של אלבוס.
"איזה?" שאל אלבוס.
"אנחנו לא יודעים באיזה שנה זה קרה."
"אה, נכון. טמבל. אנחנו כבר נחשוב על משהו!"
"נחשוב על מה?"
הפעם זו הייתה דודה גיני ששאלה את השאלה.
"אה... מה? על מה נחשוב?"
"לא נחשוב על כלום," גימגם אלבוס.
"אלבוס, מה אתם מתכננים?"
"אה.... אנחנו כותבים ספר," ענתה רוז במהירות. רואה שאלבוס לא יוביל לשום מקום.
"ספר?" שאל גיני, מופתעת.
"כן, כן, זה ספר ל... חג המולד."
"ספר לחג המולד?"
"כן, אמא, זה ספר לחג המולד. מה הבעיה?" אמר אלבוס.
"טוב..... בכל מקרא, אתם זוכרים איזה יום היום?"
"יום שלישי?"
"לא, אלבוס! היום זה הימולדת של הוגו!"
"מה? למה אני צריך לזכור את זה? הוא אח של רוז!"
"אלבוס! תקשיב שנייה. אני צריכה ששתיכם תלכו לחנות של דוד גורג ותקנו להוגו מתנה, מובן?"
רוז נאנחה.
"זה אח שלך, רוז," אמרה גיני בתקיפות והמשיכה, "אני אתן לכם כסף, ואתם תקנו לו מתנה. לא יותר מזה! דוד גורג יחכה לכם בחנות וישגיח עליכם עד שתלכו, מובן?"
"כן, מובן," ענו אלבוס ורוז בגילגול עיניים.
גיני יצאה מהחדר.
"יש לנו את המזל הכי טוב בעולם!" אמר אלבוס.
"מה? באיזה יקום אתה חי שאתה אומר שיש לנו את המזל הכי טוב בעולם?" שאלה רוז. היא כבר מזמן קלטה שאלבוס חי ביקום אחר.
"אם אנחנו אי פעם נרצה להציל את אמא שלך, נצטרך קצת טריקים כמו עכבישי-בלבול של דוד פרד..."
"ינוח על משכבו בשלום," הוסיפה רוז (אלבוס התעלם ממנה).
"ולקנות אותם עכשיו יחסוך לנו מלא שאלות!"
"אבל דוד גורג ישגיח עלינו כל הקנייה."
"ראית אי פעם את דוד גורג משגיח על משהו?"
"יש משהו במה שאתה אומר..."
"רעיון פנטסטי!" צעק אלבוס וקפץ על רגליו

טוב, אני מרגישה שאני כותבת לעצמי, אבל היי, אני אופטימית. אולי מישהו קורא את זה

הפרק הקודם		הפרק הבא