הו לילי!

תודה על התגובות שלכם עד עכשיו!
אני רוצה להקדיש את הפרק לכל המגיבים והעוקבים שצבר הפאנפיק עד עכשיו.
אז מה יש לי  להוסיף חוץ מ... תהנו ^^^
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"אז אתה אומר שאין כל סכנה בהצעה שלהם?" שאלה לילי ביום למחרת. ראו על פניה שהיא עדין חוששת.
"אין סכנה. הם אפילו לא בטוחים בעצמם. הם לא באמת מאמינים שיצליחו להסית את כל בית גריפינדור נגדך." ענה סוורוס בביטחון.
"אתה בטוח?" שאלה לילי, שכנראה התחילה להבין את גודל הבחירה, אם הם טועים.
"בטוח, מאה אחוזים." חייך אליה סוורוס ברוגע. "עוד כמה זמן חג הפסחא כבר?"
"שמונה ימים." באד התיישב לידם, מנדב מידע לשיחה.
"בשמונת הימים האלה תתקרבי לגריפינדורים ותדגישי את הקשר שלך איתנו. ככה הם לא יקשיבו לרבעייה וישארו לצידך." הציע סוורוס.
"אני אנסה." ענתה לילי, מביטה בבאד בהכרת תודה. "אבל זה אומר... שאהיה איתכם פחות."
"לקחתי את זה בחשבון, ליל. הכי חשוב שתהיי מאושרת."
ופה נקטע הרגע.
"ומה איתי? הא? גם אני רוצה להיות מאושר!"
באד. כמובן.
"באד, אני לא יודע איך-"
"אני רוצה ממון של כסף, להצליח בחיים, שבנות יאהבו אותי..."
"באד, אני לא יכו-"
"מאושר, דרך אגב, זו מילה מאוד שימושית. כמו למשל, 'אמא! אם תקני לי את הסוכרייה הזו אני אהיה מאושר!' וכן הסתיים השיעור של..."
"באד!"
"ניחוש יפה."
סוורוס נאנח. "אני מבין שאתה לא ממש רציני."
"אני מבין שאתה ממש לא מאושר." ענה לו באד.
סוורוס הרים גבה. "איך אני לא מאושר? מאוד טוב לי."
"כן, אבל אתה לא דואג לעצמך. אתה דואג רק לאחרים כל היום, ככה שאין לך פנאי..."
"באיזה עלון לחובבנים קראת את זה?" שאל סוורוס בספקנות.
"ב'נביא היומי'. אבל אומרים ששנה הבאה הוא כבר יהפוך לעיתון של חדשות, ככה שפינת הפסיכולוגיה לא תופיע שם יותר..."
"אמממ... באד?" התערבה לילי.
"כן?" באד הפנה אליה את מבטו.
"אני חושבת שהבנו את העניין. נכון סוו?" היא פנתה את סוורוס.
"כן, הבנו שאתה מדבר הרבה." הסכים סוורוס. "הרבה מאוד."
"יופי, יופי." באד גלגל את עיניו, אך מיד לאחר מכן הוא החל לצחוק.
סוורוס ולילי החליפו מבטים והצטרפו לצחוקו.
כן, לא משנה מה היה מצב הדיכאון שלהם, באד תמיד היה מצליח לחלץ אותם ממנו בעזרת חוש ההומור ה'מיוחד שלו'. סוורוס ולילי החליטו שהוא 'צוחק על עצמו'.

הימים חלפו ולילי העבירה את זמנה עם הגריפינדורים כדי לזכות באמונתם.
סוורוס ובאד היו יושבים בספרייה, בעוד באד נואם לאוזניו מאוד מגזין מאוד לא מעניין שמצא על השולחן. בדרך כלל גם התכנים לא היו... נעימים לאוזן, ככה שסוורוס בחר לא להקשיב.
אבל סוורוס החל לחשוש. המצב היה בדיוק כזה אז, בשנתו הראשונה, כשלילי עזבה אותו. היא מתקרבת לגריפינדורים, מתרחקת מסוורוס.
בסופו של דבר היא תמצא את עצמה פתורה מהצעתם של הקונדסאים כי התחברה כבר עם הגריפינדורים והיא תהיה בקשרי ידידות עם באד, כאלה שיעלמו עם הזמן.
הוא ניער את ראשו, מנסה למנוע מעצמו לשקוע במחשבות או לשמוע בטעות את הפרטים בנאומו של באד, שהחזיק עלון מפוקפק למדיו בידיו.
לילי.
לא, אל תחשוב על לילי! תחשוב על... יש לך שיעורים בתורת הצמחים!
"אה... באד?"
"השיקוי הנ"ל יכול להצמיח לך... כן, סוורוס?" באד הרים את עיניו מהעלון.
"יש לי שיעורי בית בתורת הצמחים. הנאום יכול לחכות?" סוורוס שאל.
"אמממ... אני מניח שכן. אבל אתה פספסת!" קרא באד.
"תודה, באד, אני שמח שאתה משחרר אתי." אמר סוורוס בסקזם.
"גם אני שמח," ענה לו באד, באותו טון דיבור.
הוא מיהר להכין את השיעורים בחדר המועדון, מנסה להסיח את דעתו מלילי, מהנאום מבחיל ששמע זה עתה... מהכל.
ואז עלה לו רעיון בזמן הכנת השיעורים והוא שכח מהם לגמרי. הוא נעמד.
"אולי נערוך מסיבה?" קרא.
מבטים מלאי ספק הורמו אליו ממעל לערימות של מחברות וספרים וגיחוכים נשמעו.
"אני רציני!" הוא המשיך. "בלי תלמידי גריפינדור, חוץ מלילי אוואנס, יהיה לנו כיף! אני כבר אדאג לכל הכיבוד, אם תרצו. רק תצטרכו לבחור כמה תלמידים שיהיו אחראיים על הקישוטים."
"ובשביל מה נערוך את המסיבה?" שאל ילד אחד בקול ספקני.
"בקרוב מתקיים משחק קווידיץ' של סלית'רין מול הפאלפאף. סלית'רין צריכה להצח ונערוך בשביל הניצחון הזה מסיבה גדולה. ככה גם יהיה לקבוצה שלנו רצון לנצח, כי מי לא רוצה מסיבה?" אמר סוורוס.
בהמשך הערב התלמידים נשמעו יותר ויותר נלהבים עד שהשתכנעו לגמרי.
משחק הקווידיץ' יערך מחרתיים, כך שהם היו אמורים להקדיש את היום למחרת לאירגון המסיבה. נראה שלוח הזמנים יהיה מושלם, אם הם רק ינצחו.
סוורוס קיווה לניצחון בלב שלם.

"ליל!" קרא בעודו מתקרב אליה במסדרון.
לילי הביטה בו בהפתעה. "הו, סוו, לא חשבתי לראות אותך כאן. הכיתה שבה אתה לומד עכשיו בכיוון ההפוך, אתה יודע." העירה.
"כן, אבל אני רוצה... להודיע לך הודעה." הסביר סוורוס את עצמו.
"ובכן, מה היא?"
"אנחנו כנראה... נערוך מסיבה אם ננצח את הפאלפאף במשחק הקווידיץ' הקרוב." התחיל סוורוס.
"מצוין! מי הציע את הרעיון הזה?" התעניינה לילי.
"אה... אני." חייך סוורוס בביישנות.
"כל הכבוד, סוו!" חייכה אליו לילי בגאווה.
"אז... את תבואי, אם המסיבה תתקיים?" שאל.
"כמובן שאבוא!" חייכה לילי. "אני אוכל להביא חברה?"
הו לא. הנה זה מתחיל. היא תעדיף את החברה על פניו ו...
לא. אסור לו לחשוב מה יקרה הלאה.
"אה... אני איידע את השאר. תביאי חברה, אבל רק אחת. שלא יגידו... את יודעת."
"אני מבינה." הנהנה לילי והתרחקה משם בריצה, אל עבר ילדה עם שיער חום כהה שפטפטה עם... סיריוס בלק.
הו לא. הו לא בריבוע.

הוא חזר לחדר המועדון והודיע שלילי תבוא ותביא איתה חברה, כך ששתיים יהיו האורחות מגריפינדור.
הוא לא האמין למשמע אזניו כשלידים פנו אליו וביקשו בקשות, כגון להביא את חברותיהם מבתים אחרים (שהם לא גריפינדור) למסיבה.
סוורוס ענה לרוב באישור.
טוב, חשב לעצמו. אתה מארגן מסיבה למחרתיים. איזה כיף.

הפרק הקודם		הפרק הבא