ההורים של הארי

לילי וג'ולייט ישבו מתחת לעץ שליד האגם, כשדיינה באה והתיישבה לצידם. "היי דיינה, איך את מרגישה?" הם שאלו אותה. "קיבלתי עוד מכתב איום," היא לחשה בקול רועד. 

"את יודעת ממי זה?" שאלה אותה לילי בפחד. "לא, מי שמאיים עליי רוצה שאני יפרד מרמוס שלי," היא אמרה בדמעות. "אמרת לרמוס שקיבלת עוד מכתב?" שאלה אותה ג'ולייט בחשש. "לא, אני לא יודעת איך הוא יגיב," היא אמרה בבכי.

"את רוצה שנבוא איתך, כדי שתספרי לו?" שאלה אותה לילי. "אני אשמח," אמרה דיינה מעודדת במקצת. 

השלושה הלכו לרמוס שקרא את המכתב בקול, "יש לך עד מחר להיפרד מהחבר שלך או שישימו אותו בהסגר בעיקבות מה שאני יפרסם בנביא!" 

"רמוס האיש הזה לא מתלוצץ, אולי כדי שניפרד כי אני לא רוצה שתיהיה בהסגר בגללי," אמרה לו דיינה בוכה. "דייני, אנחנו לא נכנע לדרישות שלו," אמר לה רמוס ברוך, "אנחנו לא ניפרד לא אכפת לי איזה מטורף מאיים עלינו."

"אבל ההסגר, אתה לא פוחד?" היא שאלה ברעד. "לא," הוא אמר בהחלטיות. 

"אממ למה שישימו את רמוס בהסגר?" שאלה ג'ולייט בסקרנות. "אני מניח שסיריוס וג'יימס ל-" רמוס נקטע באמצע המשפט כי בדיוק ג'יימס וסיריוס נכנסו לחדר הבנים, לאחר ששיחררו את ג'יימס מהמרפאה. 

"הי ליל, שמעתי מישהו מדבר עליי?" שאל ג'יימס. "ועליי," אמר סיריוס וניגש לעבר ג'ולייט. 

"בדיוק בזמן, תספרו לחברות שלכם מה אנחנו עושים כל לילה מלא," אמר להם רמוס. 

"אתה בטוח ירחוני?" שאל ג'יימס בחשש. "בטוח במאה אחוז, הגיע הזמן שהן ידעו איפה אתם מבלים לא," הוא אמר, והפנה את מבטו לעבר לילי וג'ולייט שהחלו להסתקרן.

"טוב אז.. איפה להתחיל?" שאל סיריוס. "בהתחלה," יעצה לו לילי. 

"אממ טוב.. רמוס הוא.. הוא אדם זאב," פלט ג'יימס בהיסוס מהיר. 

לילי וג'ולייט פלטו צווחה, "מה? אבל.. מה?" אמרו שתיהם בבילבול ופחד. 

"כן, וכל לילה לבן אני, סיריוס ופיטר מארחים לו לחברה בצריף המצווח," אמר ג'יימס בפשטות.

"אבל, איך לא קורה לכם כלום, הרי הוא מסוכן הוא יכול לנשוך אתכם," אמרה לילי בבהלה, והוסיפה לרמוס, "בלי להעליב כן."

"תיהיו מוכנות לעוד גילוי מרעיש, אני, פיטר וג'יימס אנימאגוסים לא רשומים," אמר סיריוס שעד עכשיו לא פתח את פיו.

לילי כמעט התעלפה מרוב הלם. וג'ולייט צבטה את עצמה כדיי לוודא שהיא לא חולמת. 

לבסוף ג'ולייט אמרה, "אתם צוחקים עלינו נכון? כל זה בדיחה אחת גדולה. אין שוב אדם זאב, ושום אנימאגוסים כל זה בלוף אחד גדול!"

"הלוואי," גנח רמוס, "הלוואי." 

"אוקיי זאת לא בדיחה, אז למה אתם מספרים לנו את זה רק עכשיו?" שאלה לילי באיטיות.

"כי לא ידענו שנצתרך לספר את זה, לפחות עד שהסתיימו הלימודים שלנו," אמר ג'יימס.

"טוב, אז מה עושים עם רמוס?" שאלה לבסוף ג'ולייט. "לפי דעתי צריך לפנות לדמבלדור," אמרה לילי.

"אני מסכימה איתה, נוכל לגלות מי זה המנוול ולעצור אותו לפני שהוא יפרסם את זה," אמרה דיינה.

"אני לא יודע," אמר ג'יימס בהיסוס, "הרי מה דמבלדור יכול לעשות?" 

"אתה באמת שואל את זה?" אמר סיריוס בעוקצנות.

"טוב סיכמנו הולכים לדמבלדור אחריי ארוחת הערב,"  אמרה ג'ולייט. הם הנהנו לה ויצאו מחדר השינה של הבנים.

הפרק הקודם		הפרק הבא